שלום. אדם שבגד באשתו וחי עם מי שבגד בה ללא חופה וקידושין, ידועה בציבור. וגם הוריש לה ולילדים שלה את כל רכושו האם נוהגים בו דיני אבלות ושבעה ויום השנה, ילדיו הביולוגיים מאשתו הראשונה. על חשבון מי צריכה להיות הקבורה והמצבה אם כל הרכוש הועבר לידועה בציבור איתה חי 20שנה
תשובה:
שלום רב,
א. יש מחלוקת האם יושבים שבעה על אבא רשע. אבל ההלכה נוטה לשעת האומרים שחייבים לשבת עליו שבעה למרות מעשיו הרעים.
ב. במקרה זה לא ניתן לכפות על הילדים לממן את הוצאות הקבורה והמצבה, ועל האישה וילדיה לשלם על הקמת המצבה.
מקורות:
א. הרמב”ם והטור נחלקו אם יש חיוב כיבוד אב ואם כשהם רשעים ולעניין הלכה דעת השו”ע יו”ד סימן ר”מ שחייבים לכבד אב רשע וכדעת הרמב”ם אולם כתב הרמ”א שי”א שאינו חייב. ועיין בפרי מגדים בהקדמה ליורה דעה (כללי הוראות איסור והיתר אות ג’) שנסתפק אם בכהאי גוונא דעת הרמ”א לחלוק על מרן המחבר, או דילמא שכל שלא כתב “וכן עיקר”, לא הביא סברת יש אומרים אלא לכבוד בעלמא, והעיקר להלכה כדעת המחבר. וכן כתב באמת בשו”ת מהר”ם זיסקינד סימן ד’. ולי הדבר צ”ע, שאפשר שמכיון שהביא הרמ”א סברת יש אומרים, כוונתו לומר שהדבר ספק, ובדאורייתא אזלינן לחומרא, ובדרבנן לקולא. עכת”ד.
ועיין בשו”ת הרמ”ץ (חלק יורה דעה סימן טז) שאף שהרמ”א כתב ויש אומרים וכו’, כיון שלא כתב וכן עיקר, הלכה כדעת המחבר שנאמרה בסתם. ע”ש. ועיין עוד בשדי חמד (כללי הפוסקים סימן יד אות יב). ע”ש. אולם הערוך השלחן (בס”ק לט) פסק כדברי הטור, שזוהי דעת רוב הפוסקים. ע”ש. ומדברי החיי אדם (כלל סז סימן יח) נראה שדעתו לפסוק להחמיר כמרן השלחן ערוך. וכן כתב בקיצור שלחן ערוך (סימן קמג סעיף ט’). וכן העלה בשו”ת בן יהודה (סימן ד’), שהעיקר בזה כפסק מרן המחבר, שגם אם אביו רשע חייב לכבדו, ואפשר שגם הרמ”א מודה לזה להלכה, ולא כתב סברת היש אומרים שפטור אלא לומר שיש ספק בדבר, ונפקא מינה לענין העוסק במצוה פטור מן המצוה וכו’. ע”ש. והובא בשדי חמד (מערכת כ’ כלל צט) בד”ה ואם אביו רשע. ע”ש. ועיין בכל זה בשו”ת יביע אומר חלק ח’ יו”ד סימן כ”א. ובחלק ב’ חלק יורה דעה סימן טו אות ט’.
ב. ראה שו"ע יו"ד סי' שמח סעי' ב' שהוצאות הקבורה כולל הקמת המצבה הוא מכספי הנפטר. וכתב שם הש"ך (סק"ה) שאם האב לא הוריש להם ממון, לא ניתן לכפות על הקרובים להוציא ממון משלהם לצורכי הקבורה. בנידון דידן, שהאב הוריש להם ממון, אלא שמן הסתם כתב צוואה שאין תקיפה הלכתית לאחרים, הרי שבעצם הלכתית הממון שייך ליורשים – ילדיו הביולוגיים. אולם מאחר שאין להם גישה לכספים הללו, הם יכולים לומר לאחרים, שעליהם לממן את כל הוצאות הקבורה מהכספים שהשאיר.
