לתרומות לחץ כאן

מותר לגוי לקבוע מזוזה בפתחו? / נתינת מזוזה לגוי

כבוד הרב
האם אדם שאינו יהודי . אבל מאמין…אוהב יהודים. קורא בתנ"ך…יכול לשים מזוזה בפתח ביתו?

תשובה:

שלום רב

אסור לתת מזוזה לגוי, גם אין משמעות למזוזה ביחס לגוי כך שאין כל טעם בשבילו להניחה על פתח ביתו… במזוזה כתוב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", והוא לא ישראל, ואינו בכלל אותה ברית מיוחדת שיש בינינו לבורא עולם. אף שמבחינה סגולית יתכן שיש לו תועלת בעצם היות המזוזה בביתו, כפי שתוכלי לראות במקורות, על כל פנים כאמור אסור לתת לו מזוזה.

מקורות:

על האיסור לתת מזוזה לגוי אלא אם כן יש חשש שיבואו לידי איבה, ראה מהרי”ל הל’ מזוזה אות ד, ובשו”ת החדשות (סי’ קכג), ושם כתב לאסור אפילו אם יש בזה חשש איבה, וכדעתו פסק האוהח”ק בספרו ראשון לציון, וכפי שציין בפתח הדביר (או”ח ח”א על סי’ ב דף יג ע”ג ד”ה אלא, ונראה מדבריו שם שחושש לדעתם אפילו במקום איבה), אולם הרמ”א בדר”מ ובשו”ע ולבוש (יו”ד סי’ רצא ס”ב) כתבו שבמקום של חשש איבה או שירע לו מותר, ועי’ שו”ת באר שבע (סי’ לו, וציין לדבריו בפ”ת סק”י) שכתב להאריך בטעם שרבי שלח לגוי מזוזה, וכתב שם שרק במקום של איבה וכד’ מותר לתת לו ולא באופן אחר, וע”ע בשו”ת גינת וורדים (או”ח כלל ב סי’ כח) שהאריך בזה גם כן שאסור לתת לגוי מזוזה, ויש בזה משום הורדה מקדושתה, ומה ששלח רבי לארטבן הוא רק לרמז בעלמא ראה שם, ואמנם הרב כנסת הגדולה (יו”ד סי’ רצא) רצה לומר שבגוי שאינו עובד ע”ז יש להקל, וסמך על דברי הבאר שבע (שם) שמצדד להתיר, אולם ראה בשו”ת רב פעלים (ח”ד יו”ד סי’ כה) שהאריך בזה וחלק על דבריו שהרי הבאר שבע רק כתב זאת בתור צד אך לא הכריע להקל כך רק במקום שיש בו איבה ולא בסתם, וראה שם שהביא מדברי בעל השואל ומשיב (יד שאול על יו”ד סי’ רצא) שהוכיח לפי בעל השאלתות שהמעשה של רבי וארטבן היה שכתב לו מזוזה במיוחד שכתובה שלא לשם קדושת מזוזה ואותה שלח לו בתורת קמיע [וראה עוד בזה בוילקט יוסף (קובצי הרבנים מהונגריה, שנה ד סי’ צג) במאמרו של הר”מ קעניג זצ”ל שהאריך אם ארטבון היה יהודי או גוי, וגם הביא שם הסברא שאולי שלח לו מזוזה פסולה ודחה זה.

וראיתי בשו”ת אהלי יעקב (לר”י יוטעס) והשו”ת סובב כולו בנידון מסירת ס”ת לנכרי (כיון שהיתה גזירה מטעם המלכות להביא להם ס”ת לבית המשפט שלהם להשביע בו את היהודים, ע”ש סי’ ו) ושם בסי’ ו הובאה תשובת המהרצ”ח להתיר דומיא דמזוזה שהתיר הבאר שבע (ויש שם ט”ס בציון המקום בבא”ש) וכתב שם שהבא”ש התיר לתת לגוי אפי’ בלא איבה, ובאמת המעיין בבא”ש יראה שלא התיר אלא במקום חשש איבה בלבד, ובלא זה כתב להדיא דאסור וכמשנ”ת.

ושם בסי’ ח הביא תשובת בעל היד אליעזר (אבד”ק וינא) שציין לתשובת יד אליהו (סי’ מח) שכתב שכשאינו יכול לקנות ספרי קודש אלא ע”י ישראל אסור משום דחשיב לפ”ע בתרי עברי דנהרי וכשיכול לקנות גם שלא ע”י ישראל אסור עכ”פ מדרבנן, [ובזמנינו שאין הסת”ם אלא ביד ישראל חשיב כתרי עברי דנהרי, ובפרט בנד”ד שמכיר רק את הצוות שנחשב כתרי עברי דנהרי], אלא שבאמת מבואר שם שהיינו טעמא משום דאסור לעכו”ם ללמוד תורה ולכן הוי לפ”ע וממוצא דבריו נלמד כשהנידון רק כקמיע אין בכך חסרון וכמ”ש היד אליעזר ע”פ דבריו ע”ש, ועוד הביא שם מדברי עיקרי הד”ט (יו”ד סי’ כו) שכשלוקח ספר שנראה שרוצה ללמוד ממנו דיני בני נח מותר, ומדבריו מבואר שבלא זה אסור ויש בזה חשש של בזיון והוא כד’ כל הפוסקים הנ”ל שכתבו לאסור, [ועפ”ז דן שם להתיר למסור לצורך שבועה בבימש”פ, חדא דיש בס”ת דיני ב”נ, ועוד שלא יבוא לידי בזיון ותלת שלא קונה לצורך לימוד, ובאמת דדבריו סתראי נינהו דטעם ג’ הוא באיפוך מטעם א’], ועכ”ז כתב בסו”ד “ובכ”ז אם אפשר לפייס שרי המשפט שיקחו חומשים נדפסים או ספרי תנ”ך אשר בהם משיביעם לבעי עמינו בכל שערי המשפט פה עירינו ובכל מדינות הקיר”ה כפי חק ודת המלך מה טוב” הרי שאחר כל הכרכורים לא התיר זאת בשופי.

ובגדר ההיתר של “איבה” ו”ירע לו” כתב האגרות משה (יו”ד ח”א סי’ קפד) באריכות, לבאר שחשש איבה הכוונה שעל ידי כך יבוא לשונאו, אפילו לא בשנאה שתביא ח”ו לידי סכנה, אלא להיזקות והפסדים גדולים, וחשש של ירע לו הכוונה היא אפילו לא ממש איבה שירצה להזיק לו בידים, אלא באופן שיהיה לו הפסד ברור, כגון באדם שמשכיר בתים לפרנסתו, והשוכר הנכרי רוצה שהמשכיר יקבע לו מזוזה או שישאיר שם מזוזה שהיתה קודם לכן אצל השוכר היהודי [שההלכה היא שכשנכנס שוכר גוי חייבים להוציא את המזוזה מפתח הבית, והשוכר הנכרי דורש שישאיר את המזוזה], שבמקרה כזה שאם לא יניח את המזוזה יצא השוכר הגוי ולא ימצא שוכר יהודי ופרנסתו היא מהשכרת הבית יש להתיר להניח שם מזוזה, אך באם אין את שני התנאים הנ”ל דהיינו שהגוי וודאי יצא מהבית, או שהשכרת הבית אינה עיקר פרנסתו, אסור להניח מזוזה לגוי, וראה עוד שם שאסור לתת לגוי גם לא מזוזה פסולה ע”ש.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום רב,

    1. האם אפשר להתקין מזוזה,בבית בו אחד מבני הזוג יהודי והשני נוצרי/חסר דת ?
    2. האם יש משמעות לכך שהבעל הוא היהודי והאישה היא חסרת הדת /נוצריה ?

    תודה רבה!

  2. לגבי חיוב מזוזה בפתח משותף ליהודי וגוי נחלקו הדעות, הבדק הבית בסי’ רפו סבר שהוא חייב במזוזה, ואילו הרמ”א שם בסעי’ א’ סבר שהוא פטור, שנאמר למען ירבו ימיכם וגוי אינו בכלל זה [כ”כ הט”ז] או מחמת הסכנה שבדבר [ש”ך שם]. ומכל מקום קובעים ללא ברכה ראה ברכי יוסף סי’ רפ”ו ס”ק ב’ וכ”כ בס’ חובת הדר עמ’ כ”א סעי’ ב’ שאם אין חשש סכנה יקבע בלי ברכה, וכ”כ בשו”ת דברי בניהו דיין ח”ג סי’ כ’ וע”ע בשו”ת רבבות אפרים ח”ה סי’ תקמ”ג.
    אני מניח שבעלותם על הדירה משותפת, כך שלא משנה מי הבעל ומי האשה.
    מי יתן וזכות המזוזה תעמוד להם שיפרדו לחיים ולשלום…

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל