לתרומות לחץ כאן

בורר בהוצאת עצמות מהדג בשבת

שלום וברכה לדיינים החשובים נר"ו.
דעת החזו”א סימן נ”ד שאסור להוציא את העצמות מהדג וכן דעת המאמר מרדכי, ובביאור הלכה כתב (שי”ט ס”ד) שמי שמיקל ומוציא את העצמות אין למחות בידו, בשמירת שבת כהלכתו פרק ג’ סעיף י”א -י”ב פסק כחזו"א והרחיב בשעת הדחק וכו',כה"ח ס”ק מ”ד ובילקוט יוסף הקילו להוציא עצמות קטנות מהדג. שאלתי היא, על מי מסתמך החזו"א שפוסק שמין מאכל מחובר (דגים, בשר, וכו') דהיינו שהעצמות מחוברות עם הבשר- יש בכך ברירה? בחזו"ע הביא כשישה ראשונים דסברי שאין ברירה במחובר (ר"ח ועוד), ועוד גם החזו"א עצמו לא הזכיר אף ראשון אחד בתשובתו. וכתבו הפוסקים שאם המאמר מרדכי היה רואה את כל הראשונים הנ"ל היה חוזר בו מפסיקתו. א"כ מדוע יש להחמיר כחזו"א? אולי יש לומר שהחזו"א לא ראה את כל הראשונים (לא מסתבר)? אני לא מכיר ראשונים שפסקו כסברת החזו"א, ואם יש אשמח לדעת מיהם. א"כ אשמח בנוסף לדעת את תשובתכם בכל העניין הנ"ל. תודה רבה לכם..

תשובה:

שלום רב

ראשית חובה להדגיש, שדעת הביאור הלכה בודאי להחמיר, וכפי שהביא שם בהרחבה בשם המאמר מרדכי, וכך היה מנהג בני אשכנז מקדמת דנא [ידוע שהמקור לאכילת גפילטע פיש בשבת הוא כדי שלא יבוא לידי בורר בעצמות] אלא שכתב להמליץ טוב ביד המקילים, על פי דברי הים של שלמה שסובר שאין ברירה בגוף אחד.

כמו כן ראה ברמ"א ומשנה ברורה בסוף סימן שכא שהאריכו לדון על קילוף פירות וירקות, שיש בו איסור בורר ובאיזה אופן מותר וכו', אף שהכל גוף אחד, ולא סמכו על דעת המתירים באופן זה.

יתר על כן, ידועה הקושיא על דברי הביאור הלכה, שכן הביא שם, שאף שהמגן אברהם דחה את דברי הים של שלמה, בודאי הוא מודה שלאלתר מותר, כפי שמותר לקלוף פירות בשבת, והדברים צ"ע, שכן שם הטעם הוא משום שאי אפשר בענין אחר, ולא משום סברת הים של שלמה, וממילא כשאפשר לאכול בלי להוציא קודם את העצמות, או בהוצאת אוכל מפסולת יהיה אסור. וזהו אגב אחד מנימוקיו של החזון איש שדוחה היתר זה, וידוע שהמגן אברהם היה מחשובי פוסקי אשכנז שבכל הדורות.

וכן הקשו על דבריו, שהרי הראשונים נקטו בפשיטות לאסור חליבה לתוך אוכל, משום שהבהמה נחשבת פסולת והרי זה כמפריד אוכל מפסולת, כמבואר בביאור הלכה עצמו בסי' שה סעי' כ, הרי שאף שהם גוף אחד אין להתיר. כך שהנושא עצמו מורכב מאוד, ולבוא ולומר שאילו היה רואה היה חוזר בו, זה קצת מרחיק לכת, אינני יודע מי מהפוסקים קבע כך, אבל עדיין אין לשנות מנהג ותיק זה.

אכן אמת שמנהג הספרדים להקל בזה, אבל מנהג בני אשכנז מאז ומעולם היה להחמיר בזה כדעת המאמר מרדכי.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. תודה רבה. אך ברצוני להעיר במחכ'ת. הרב "שם טוב" הוא הפוסק שכתב דאילולי ראה מאמר מרדכי כל הראשונים הנ'ל היה חוזר בו. ואיני יודע למה הרב התכוון שהמנהג מקדמת דנא להחמיר בנ'ל. הרי הבאו'ה מנסה ליישב את המנהג שהיו בוררים את העצמות מהאוכל?!

  2. ועוד יש להעיר. מובא בכתובות ס ע'א שאיסור חליבה בשבת משום מפרק וכך נקטו רש'י ור'י שהוא תולדה דדש וכ'פ הרמב'ם. והמשנ'ב כתב בסימן שכח סקק'ז שחולב חייב משום תולדה דדש. ומה שרצה הבאו'ה לומר דחייב ג'כ משום בורר לשיטתו אזיל משא'כ כמו שראינו בשאר הראשונים דלא הזכירו איסור בורר.

  3. כוונתי, שאינני יודע הסטוריה… אבל לפחות מאז נדפס המשנה ברורה לפני קרוב למאה שנים מנהג התלמידי חכמים האשכנזים להחמיר בזה, כמובא בכל ספרי הפוסקים.

  4. א'כ הבאו'ה וכן החזו'א רוצים לעקור מנהג המיוסד על ראשונים כמלאכים כמובא בחזו'ע ללא שום אסמכתא לסברתם משום אף אחד מהראשונים. וקשה לי. סליחה על ההטרדה ושוב מחילה

  5. בט"ז סי' תק הביא מהראבי"ה שהיתר לנקר גיד הוא משום שאי אפשר בענין אחר, כלומר יש כאן את ההיתר של קילוף פירות המובא בפרי מגדים, של פילוס דרך, ולא אמר שכיון שהכל מחובר אין כאן בורר. וכן הביא בס' טל אורות הל' בורר בשם הגה מימוניות, וכן נראה ברשב"א והריטב"א בדף קיד שהתירו קניבת ירק משום שהקליפה גם ראויה למאכל, ולא תירצו כמו המאירי שם שהכל מחובר. כך שבאמת נראה שיש בענין מחלוקת ראשונים גדולה, ופוסקי אשכנז נקטו כאותם המחמירים. אגב ראה בשו"ת כנף רננה סי' כז שהביא להחמיר בזה מכמה מגדולי הונגריה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל