מענין מש"כ הר"מ פיינשטיין זצ"ל באו"ח חלק ג ס' ל"ח וז"ל ואם אינו לכוונת קדושת השבת אלא משום שאין רוצים לשנות זמן האכילה מהרגלם בימי החול כמו שהוא בהרבה בתי כנסיות במדינה זו, וכדחזינן שרק בימות הקיץ שהימים ארוכים עושין כן ולא בימות החורף שהימים קצרים, אין זה כלל בדיני מנהג ולא נאסר אלא הבעל שקבל כבר שבת שמ"מ היא קבלה אף שאינה לשם מצוה, אבל האשה לא נאסרה ומותרת במלאכת עצמה בפשיטות וכו'
ואני רוצה לשאול מהמנהג שכנראה אינו מנהג ישן אבל לכא' מנהג טוב והיינו להתפלל מנחה מיד קודם פלג המנחה כדי שתפלותיו לא יהיה סותרין זה את זה – אם ע"י קבלה של צבור זו חל קדושת שבת על האשה. והספק אצלי היא משום שאין זה מנהג מתורת הלכות שבת אלא מצד הלכות תפלה, אם נכלל בתקנת 'התקיעות' לפי סברת ר"מ פיינשטיין זצ"ל.
תשובה:
שלום רב
לא הבנתי את כוונתך. עצם החלטתם להתפלל ערבית בפלג המנחה לא היה מחמת סיבה של מצוה, אלא שכדי שיוכלו לנהוג כך לכתחילה הוכרחו להתפלל מנחה לפני פלג, אבל התפילה באותה שעה אינה תכלית בפני עצמה, וגם אין בה כל הידור מלבד זאת שעל ידי כך יוכלו להתפלל ערבית מוקדם מטעמי נוחות, ואם כם גם בכהאי גוונא לא נגררת האשה אחר הבעל לדעת האגרות משה.
תודה על תשובתך
יש לי הערה א' בתשובה והיינו דבחו"ל בקיץ אי אפשר למצוא מנין מתפללין כראי בצאת הכוכבים. ואם כן אם יש מנין מתפללין מנחה קודם פלג ומעריב אחר הפלג אולי זה נחשב הידור וכמצוה דמי להתפלל עמהם דאל"כ או צריך להתפלל מעריב ביחידות או צריך להתפלל מנחה ומעריב בדרך שיהיה תרתי דסתרי. אם זה משנה הפסק שלך?
אינני חושב. כוונת האגרות משה שכאשר אדם מקבל זאת כמנהג האשה נגררת אחריו, אבל אם זה משהו טכני שאין לו מנין אחר וכדומה ואם היה לו לא היה עושה זאת, זה לא הופך להיות מנהגו וממילא היא אינה נגררת אחריו.
השאר תגובה