בס״ד, שלום לרב , סימן קיד מוסיף המ״ב ״בחזקת שהזכיר..״ האם הספק שמדבר עליו הוא כל ספקות בין בדאוריתא בין בדרבנן? ועוד האם הוא רק על ספקות הקשורים במחשבה או גם במעשה? לדוגמא ודאי שאדם שמסתפק אם הניח תפילין, והספק התחיל בשעות הצהרים, ודאי שאינו מסתמך על הספק וכן יניח, ובספק של דיבור אם הזכיר המאורע או לא אז אינו חוזר אם עבר שיעור זמן לאחר המעשה , ולכן שאלה נוספת , מתי הספק ״חוזר וניעור״ ומהו השיעור זמן ? ואשמח אם הרב יספק לי מקורות שאעיין. ושוב תודה רבה
תשובה:
שלום רב
כוונת המשנה ברורה שכל דבר שכבר נכנס אלינו "לאוטומט" ניתן להניח שהתבצע כראוי. דין זה אינו אמור דוקא לגבי מצוות דרבנן אלא גם לגבי דאורייתא, כמו שמצאנו בהל' קריאת שמע, ראה משנה ברורה סי' סז ס"ק ה בשם אליה רבה, שמי שאומר אמת ויציב ואינו זוכר אם קרא את שמע אינו חוזר, כיון שברור הדבר שאם הגיע לאמת ויציב "עבר בדרך" בקריאת שמע [ה' יצילנו מכזו קריאת שמע…].
לכן, גם לגבי מוריד הגשם, אחרי שאדם הורגל להזכיר זאת בתפילה אם מתעורר לו ספק אם אמר כראוי הוא רשאי להניח שאכן כך עשה.
