נקע ברגל וצריך ללכת עם הליכון במקום שאינו סומך על עירוב, והנה בסימן ש"א, י"ז: מתיר לחיגר לצאת עם המקל, אבל מסייג זאת, אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לוֹ לֵילֵךְ זוּלָתוֹ, וְאֵינוֹ נוֹטְלוֹ אֶלָּא לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ, אָסוּר.
ואיני יודע מה הגדר בזה, שלעתים בפרט בבית למרחקים קצרים אני הולך בלתו, אבל לצאת למרחקים גדולים כגון לבית הכנסת וכו' זה מאמץ בלתי אפשרי בלי הליכון.
אם כן האם מותר לי להוציאו במקום שאני מסופק לגבי העירוב?
ולגבי עמידת שמו"ע. הוראת המומחים לנקע, שכמה שפחות לחץ על העצם ימהר את החלמתה, ואם כן כשאני מתפלל וצריך לעמוד שמו"ע, אני יכול לעמוד על רגל אחת כשהרגל עם הנקע לצידה "כאילו" עומדת, אבל זה מאמץ, האם מותר לי לשבת בשמו"ע?
תודה
תשובה:
שלום רב
1. אם גם בבית אתה משתמש בהליכון, אלא שלעיתים מוותר עליו, מותר ללכת איתו בחוץ, אך אם הוא מיועד לכתחילה למרחקים ארוכים יותר ובבית אין בו צורך דינו כמשאוי ואסור לצאת איתו בשבת במקום שאין עירוב. ההגדרה של הליכון הוא שהוא כעין נעליים שאדם משתמש בהם, וגם נעליים לפעמים אדם לא לובש בבית… ראה משנה ברורה שם ס"ק סג. ואגב, שאלתך השניה מוכיחה על הראשונה… אם המצב הוא שאתה מסופק לגבי עמידה בשמונה עשרה ודאי מותר לצאת עם ההליכון…
2. קשה לענות בלי לראות ולהכיר את המצב… אבל אם אתה הולך לבית הכנסת נראה שאתה גם יכול לעמוד בשמונה עשרה…
רפואה שלמה ובהצלחה!
תודה על תשובתכם בעבר
ושאלה נוספת, מצבי רגלי השתפר ברוך ה', אבל עדיין גם בבית וכמובן ברחוב צריך לי הליכון או כיסא גלגלים.
האם גם כיסא גלגלים יקרא לבוש?
תודה
בכסא גלגלים אסור. בשעת הצורך ניתן להקל על ידי גוי, אם אינה רשות הרבים גמורה מדאורייתא. ראה שמירת שבת כהלכתה פרק לד סעי' כז.
השאר תגובה