אני רוצה לדעת איך מותר להדליק נרות ביו"ט כמו אם יו"ט חל בע"ש וצריך להדליק לכבוד יו"ט או בחו"ל ביו"ט שני וכדומה – דכיון שיש אור חשמל דלוק כבר אין צורך כלל לא לצורך אוכל נפש ולא לשום צורך אחר. ואם זה קשה איך קיימים מצות הדלקת נרות בכל ע"ש מ"מ יש אורות חשמליות לסמוך עליהן אבל ביו"ט אי אפשר להדליקן וממילא איך מותר להדליק נרות של יו"ט. וראיתי בבאר משה (ח"ח ס' ס"ב) עצה לזמן השעון שבת כדי שיהיה בחושך בזמן ההדלקה. אבל לכא' זה רחוק. ומה יהיה עם מי שאין לו? ואין לומר שיש כבוד יו"ט בהנרות עצמן דרש"י כתב (שבת כה:) כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא בפרק בתרא דיומא (דף עה:) שמשמע הכבוד בא לא ע"י הנר בעצם אלא מאור גדול. ופשוט לפי טעם של עונג שבת ושלום בית שאינם שייכים אם יש אור חשמל. ואין לומר שיכול להדליק מטעם שמא יפסוק החשמל דאם באג"מ כתוב זאת לגבי חיוב הדלקה בזמנינו בע"ש אבל זה אין שייך אם היא יו"ט כבר דיכול אז להדליק נרות אם נפסק החשמל. ולכא' היה נראה לענ"ד דטוב יותר שלא להדליק ולסמוך על הפוסקים שאין חיוב להדליק נרות אם כבר יש נרות מודלקים. אבל זה לא שמענו ולא ראינו. מה דעתך בכל זאת?
תשובה:
שלום רב
ברור הדבר להלכה שסומכים על כך שיש חיוב לייחד נר מיוחד לשבת או ליום טוב. הרי השאלה שלך אינה אמורה רק לגבי יום טוב, אלא גם לגבי ברכת הנרות בכל ערב שבת, האם מותר לאשה לברך על הנרות כאשר אור החשמל דולק, ואף שרבים נהגו לכבות כל אור בבית קודם ההדלקה משום חשש זה, ודאי אין כאן אלא חומרא בעלמא, אבל מעיקר הדין מותר לברך על הנרות גם כשאור החשמל דולק, בודאי לנשים אשכנזיות שמברכות על תוספת אורה, אך גם לנשים ספרדיות, ומשום שיש חיוב משום כבוד השבת לייחד נר מיוחד לשבת. הארכנו בענין זה כאן.
אגב, אינני מכיר דעות שכשיש אור פטורים ממצוה זו, אני מכיר נדון האם יש חיוב לכבות את האור לפני ההדלקה.
