בס"ד
שלום וברכה להרבנים של האתר דין שליט"א,
רציתי לשמוע ממעלת כבוד תורתכם אודות הפריה חוץ-גופני המכונה בלשון אנגלית INVITRO -IVF, והנה שאלות אלה:
1. הרופאים אומרים לזוג שלא ישמשו מטתם אחרי הפרוצדורה, כלומר אחרי שהשתילו העובר (FERTILIZED EMBRYO) ברחם האשה במשך זמן של שבועיים עד שיעשו הבדיקת דם במעבדה כדי לדעת אם האשה מעוברת או לא דהיינו אם הפרוצדורה הצליח או לא. משום סיבות רפואית כי השימוש יכול לגרוע האפשרויות של הצלחה של פרוצדורה זו לשיטתם.
היות המחיר הטיפול גבוה לכתחילה יש לסמוך על כל הוראות הרופאים בזה, כיוון שמצליחים מאוד בשיטת זו.
אלא מה שקצת קשה לנו חדא: הא הלא רובר מרובא של הנשים שבעולם שהן מעוברות, מוצאות ברוב מקרים ההריון בסוף החודש כשלא בא הוסת?! וכמעט בטעות התגלה ההריון בדרך כזאת , וזה ברוב המקרים אחרי כמה וכמה בעילות כי אם האשה לא נדה יש חיוב לקיים עונתה, במיוחד אם היא דורשת מן הבעל, ומצוה עליו לעשות כן כפי איתא בשו"ע מפורש . וה"א שכאשר שהבדיקה באה פוזיטיבית דהיינו שהאשה בהחלט בהריון עתה נגמר החששות כיון שהשתלה של העובר הצליח לפחות לגבי שימוש המתה, אבל לא! כי יש הרבה דעות בין הרופאים על מה התהליך הבאה דהיינו לפי המחקר קטן שעשיתי על ענין יש רופאים שמתירים שימוש המתה אחרי זה, ויש הרבה שלא.
והיש האוסרים סוברים שעוד לא ישמשו מטתם במשך עוד שבועיים, כדי לעשות אולטרא-סעונד ולשמוע הדופק של לב התינוק. ואז אחרי זה גם יש דעות הרבה. יש מתירים שימוש המטה ויש האוסרים עוד קצת.
לכן החלק א' של ענין שלנו הוא, מה לגבי קיום עונה כאשר האשה דורשת? האם יש בזה ממש שצריך להחמיר כל כך כזה או לאו כל כמיניה בידי הרופאים לגרום עגימות? ולגבי הבעל אם לא בעל נפש, יכול חלילה לגרום לו אסיר זרע לבלטלה אם היצר תוקפו.
הגה : עיין באגרת משה על נאמנות הרופאים, וגם מה שכתב הרב עובדיה יוסף ובנו גם כן בעין יצחק. ומה הגדרה של נאמנות על הוראות כזו?
2. מה יעשו אם היצר תוקפם?
3. אם אשה שתינוקת שנשבה, שלא עוד לא יודעת על הלכות נדה, תעשה זה, האם בנה יהיה בן נדה? או לכאורה בן רק ממש כאשר שניהם ישמשו שימוש הרגיל בהכנסת העבר? או דילמא הדבר תלוי במצב הלכתי של האשה כמבואר בש"ע שאפילו יעברו כל המים שבעולם עלי בדרך קילוח עוד נדה עד שתטבול כהלכתא – לפי כל הדינים שבש"ע בלי חציצה, עם ספירת הימים והפק טהרה וכו' וכו'… או דילמא אע"פ כן אולי יש מקום לסברא שנמצא באגרת משה על שאלה שאלו לו על אשה שהיה מתנהגת יפה שהיא בעלת תשובה, שהוריה לא היו שומרי תורה ומצות בעת שהיא אמא התבערה ומאוד מצוי שבת נדה. אלא שהרב כתב שאולי אמא שלה הלכה לים או לאגם אחרי שעברו ז' ימי נדה מדאורייתא ובדוחק נוכל לומר שמשום ספק לא בת נדה וגם זה אולי שייך לומר כאן?
4. גם קשור למה שכתוב בשאלה 3, ראיתי הגודל המחט או היתי אומר כלי שהרופאים משמתמשים כדי להכניס העבר בפנים שקטן מאוד. ששאלתי מורה הלכה מומחה בזה ואמר לשיעור (לא זוכר עתה בדיוק מהו), שאם היה בגודל כזה יכול לגרום מצב שרחם יפתח שהיא תהיה נדה, אלא ראיתי שזה יותר קטן ממה שהוא אמר וקטן כמו מחט שמשמים במזרק. והשאלה היא אם זה יגרום שיצא דם בה נוכל לומר שזה רק מכה והיא לא נדה? כן נראה, אבל רוצה לשמוע מכם.
תודה, וברכה והצלחה בכל מעשי ידכם
תשובה:
שלום רב,
1. בני הזוג יכולים להחליט בעצמם אם הם רוצים לשמש או לא, אם לשמוע לרופאים האלו או האחרים. אם הם מחליטים שהם מעוניינים להמנע משום שכך אומרים להם הרופאים שלהם, אין להם כל בעיה להמנע ואין חיוב עונה לא מצד עצמם החיוב ולא מצד קיום פריה ורביה.
2. אם יצרם תוקפם, ודאי שישמשו כדי שלא יעבור חלילה על איסור.
3. מסברא נראה שאין זה בן הנדה משום שלא נולד ע"י איסור נדה. וכשם שכתבו הפוסקים שבאופן הזה אין ממזרות. ואפילו לדעת הגרש"ז שיתכן שיש ממזרות גם באופן שאין ביאת איסור. מסתבר שאין הוא נחשב לבן הנדה.
