שלום לכבוד הרב,
בימים האחרונים נזכרתי לפתע שלפני הרבה שנים בהיותי בכיתה ה או ו נדרתי נדר מסויים הקשור בענייני צניעות. אני לא זוכרת אם הייתי לפני גיל בת מצווה או אחרי.. ואני גם לא זוכרת את לשון תוכן הנדר המדוייקת אבל אני יודעת שלא עמדתי בו … מה ניתן לעשות במקרה הזה?
שאלתי היא האם אני צריכה לעשות התרת נדרים ובמידה וכן, האם באפשרותי לציין שזאת רק קבלה בענייני צניעות.. איני מרגישה בנח לפרט בפני שלושה גברים העומדים מולי.. ואני חושבת שלא אוכל לעמוד בזה.
תשובה:
שלום רב,
למעשה יש כאן כמה ספיקות. ומחמת ריבוי הספיקות, אולי היה נראה שאין צורך להתיר את הנדר. אולם מחמת חומר איסור נדרים, כדאי לפחות להתיר את הנדר ע"י שליח (למרות שבסתם נדר, אין לעשות שליח אלא רק בדיעבד).
מקורות:
א. גיל הנדר, כלומר בת כמה היית בשעה שנדרת. אם היית אחרי גיל 12 ודאי שהנדר חל. או היית פחות מגיל 11 הנדר לא חל כלל.
ב. אולם מגיל 11 עד גיל 12 נחשב הנדר לנדר של "מופלא הסמוך לאיש" שבודקים אם הוא יודע לשם מי נדר או לא, ואם הוא יודע, הרי שהנדר חל. ואסור לך לעבור על הנדר מיום שנעשית בת מצווה. כלומר, הספק הוא בת כמה היית, ואפילו אם היית בת 11 יתכן שלא היית ראויה לנדרים, שהרי היום ודאי לא ניתן לבדוק מה היה רמת הידע שלך בנושא בשעתו.
ג. עי' מגן אברהם סי' תקעא סוף סק"ג שתב: "ומשמע קצת בגמרא דאם אין יודעים שנותיו אין נדרו נדר וצ"ע דהא הוי ספק דאורייתא". כלומר, בגמרא נראה שאם אין יודעים את שנותיו של הקטן, אין צורך להתייחס לנדריו. והקשה המגן אברהם הרי זה ספק דאורייתא, וראה שם מה שיישב. לכאורה היה מקום לומר, שיש כאן ספק ספיקא, ספק בן כמה היה, ואפילו אם היה "מופלא הסמוך לאיש" אפשר שאינו יודע לשם מי נדר.
ד. כפי שציינת יש ספק בלשון הנדר, ויתכן שלא נאמר לשון נדר כלל. ממילא אין מה להתיר היום. ויתכן גם שלא היה "ביטוי שפתים" כלומר, לא היה אמירה מפירוש בפה.
לכן, מחמת ריבוי הספיקות, מעיקר הדין יש כאן "ספק ספיקא" ובאיסורים לכאורה היה ניתן לסמוך על ספק ספיקא להתיר. אולם מחמת חומר האיסור, יש להתיר את הנדר. אולם בנסיבות הקיימות ניתן להתיר ע"י שליח.
