שלום רב!
א. אדם שהתחתן עם אשה שיש לה ילדה בת 5, והילדה גדלה איתו ושימש לה כאב לכל דבר. כיום הילדה גדולה, האם יש מתירים לאב לנהוג בה כבתו לענין נגיעה וכיו"ב?
ב. באותו ענין, במידה ואותה ילדה מתחתנת, האם מותר לאב להשתתף בחתונת הבת הנ"ל אם הוא בתוך שנה לאבלות על אמו? אשמח אם יצורפו מקורות לשני הדינים.
תודה מראש.
תשובה:
שלום רב
א. לגבי דיני ייחוד ואיסור נגיעה נחשבת בת חורגת זו ככל אשה זרה, ויש להשמר בכל פרטי הדינים האלו. אלא שמחמת שהיא שעת הדחק הקלו בזה לגבי דלת שאינה נעולה אף שמחמירים בזה בסתם אשה זרה, ראה במקורות.
ב. יש להתיר להשתתף בשנת האבל בשמחתה, שכן ההיתר לאבל להשתתף בשמחת בנו בשנת אבל, היא משום שחסרונו מורגש מאוד לחתן והכלה, ולא מחמת עצם קרבתו המשפחתית, וסיבה זו קיימת כמובן גם במקרה שלפנינו. אלא שלכתחילה לא יאכל במקומו הראוי לו אלא בשולחן צדדי.
מקורות:
א. על יחוד בבת מאומצת ראה חלקת יעקב ח"ב סי' יז, שו"ת אגרות משה אבהע"ז ח"ד סי' סד, שו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' קמ.
על ההיתר להתיחד באופן זה כשהדלת אינה נעולה, ראה שו"ת אגרות משה שם סי' סה, ואף שיש אוסרים באופן זה כיון שהוא רגיל בה ועלולים יותר לבוא לידי עבירה, כמבואר בשו"ת חלקת יעקב שם ובשו"ת שבט הלוי ח"ה סי' רג, מכל מקום הוראת הרבה פוסקים שבשעת הדחק כעין זו שלא נוח באופן קבוע להשאיר דלת פתוחה בכל בוקר, ניתן בהחלט לסמוך על הוראתו של הגר"מ פינשטין.
ב. בגשר החיים פכ"א עמ' קפו כתב להקל לאח ואחות לשמש ולאכול ביחידות על פי דברי הרמ"א שצא,ג, אך יש שכתבו להתיר אף לאכול בסעודה, ולכן בשעת הדחק ניתן לסמוך על דעת המהרשד"ם חלק יו"ד סי' רב שהתיר זאת למשפחה הקרובה ממש, אך הרבה אחרונים (בית מאיר זרע אמת ועוד) חולקים עליו וכן משמע בדברי הרמ"א שם, ולכן ראוי לאכול ביחידות. וראה עוד אגרות משה יו"ד ח"ב סי' קעא.
