דיני תשעת הימים

פרק ב

בניה ונטיעה בתשעת הימים

א) משנכנס אב ממעטין בבנין של שמחה, והיינו שאין לבנות בית חתנות לבנו. והיינו הבונה חופה מיוחדת לצורך הכנסת בנו לחופה זו וכיוצא בזה. ועל כן אלו המעטרים את חופת ילדיהם בציורים ופרחים וכיו"ב, אין להם להכין דברים אלו בתשעת הימים, ויעשוהו לאחר תשעה באב. ואם החתונה ביום עשירי באב בערב, יעסקו בזה מחצות היום ביום עשירי, ובשעת הדחק יש להקל ממוצאי תשעה באב.

ב) נהגו להחמיר שלא לבנות בית חתנות לבנו, אף כשבנו נושא אשה פעם ראשונה, וכן נהגו להחמיר שלא לצייר ולפאר את מקום החופה בזמן תשעת הימים.

ג) בניה לצורך מגורים מותר לבנות. ולכן מותר לשפץ דירה, [אפילו דירה כזו שמייעדים לזוג צעיר שמתחתנים לאחר תשעה באב], ואין בזה כללי הדין של בניה של שמחה. וכן כל בניה ותוספת בניה שזקוק לה שנתרחבו דיוריו.

ד) לכתחילה לא ממולץ להתחיל להתעסק בבניה גם כשהיא לצורך מגורים בתשעת הימים.

ה) אסור להתעסק בהרחבת דירה או בתוספת בניה שיפוץ וכדו', (אם אין לו צורך מחמת שדירתו קטנה או שיש לו תקלה בדירתו), מאחר ואינו עושה זאת אלא לצורך הרווחה בלבד. ועיין להלן סעיף ‎יז).

ו) אין לבנות כשבונה בנין של שמחה או הרווחה גם אם התחיל עם בנייתו מלפני ראש חודש, וצריך לבקש מהקבלן להפסיק את העבודה מראש חודש עד לאחר תשעה באב, ולכן יש לסכם על כך עם הקבלן מראש.

ז) במקרה והקבלן איננו מוכן להפסיק, אם יכול לפצותו במעט מעות יפצנו, אך אם אין הקבלן מסכים להפסיק את העבודה ודורש ממון רב מותר להמשיך להעסיקו. (ואם הוא נכרי מותר אף בתשעה באב) ((כיום מצוי רבים קבלנים שאינם שומרי תו"מ (היער"מ) ובתשעה באב נראה שיש להקפיד על כך מאד, ובדרך כלל שומעים אם מבקשים שלא יעבדו, אך בתשעת הימים יש מקום להקל אם לא שומעים שיתכן שדינם כנכרי.)).

ח) אם נגרם הפסד לקבלן אם לא יעבוד בתשעת הימים, יש לשאול לחכם אם יכול להמשיך לעבוד בימים אלו, אף לצורך חבירו שעושה כן להרווחה ((דמדברי המהרי"ל שהובא במג"א מבואר דבכה"ג לכא' אסור דהרי אסר לסרסור גם כשעושה זאת לצורך פרנסתו כיון ששמחה היא לרואה ואם כן הו"ה בבנין שמחה היא לבונה אך שם י"ל חדא לפמ"ש הפמ"ג שיכול למכור לעכו"ם ואם כן אין לו הפסד כ"כ, ועוד י"ל דהתם השמחה היא שלימה לרואה ומתענג על ראייתו משאם כן כאן אין זה שמחה בעצם הבנין ואדרבא הרבה פעמים יש צער ניכר בתקופת הבניה ורק מחמת שמטרת הבניה היא להרווחה יש לו בזה שמחה אך אין זה שמחה מושלמת וממילא י"ל דגם למהרי"ל ליכא בזה איסור וצ"ע לדינא.)).

ט) אם סיכמו בתחילת הבניה שאינו עושה כן בקבלנות אלא שבונה לו לפי שכר יומי, אין להעבידו בימים אלו, אלא אם כן אין לקבלן עבודה אחרת וצריך זאת לפרנסתו ((במ"ב שם מבואר דאם הוא קבלן מותר משום דעביד אדעתיה דנפשיה ומבואר דאם הוא שכיר כיון שכל יום הוא שכירות חדשה והרי יכול כל יום להפסיק את עבודתו וימשיך אחרי התענית, ומ"מ נראה דלא גרע מחוה"מ דמי שצריך לפרנסה מותר לעבוד בחוה"מ ושרי להעבידו והו"ה בנידו"ד.)). וכן כשהפועל הוא נכרי צריך להפסיק את עבודתו בתשעת הימים ולהמשיכם לאחר תשעה באב.

י) כאשר יש חשש, שלאחר התענית לא ימצא פועל שעובד טוב, כמו הפועל הנכרי שעובד כעת, והפועל לא ירצה לחזור אליו, או שיבקש תוספת במחיר, יעשה שאלת חכם ((מד' המ"ב שכתב דאם יכול לפייסו בדבר מועט אין ראיה דהרי מיירי בקבלן "דעביד אדעתיה דנפשיה" משאם כן בשכיר שעביד אדעתיה דבעה"ב והרי לבעה"ב אסור לעשות כן ומ"מ יש בזה כמה צדדים שהרי לד' הב"י בד' הרי"ף ועוד דאינו מעיקר הדין אלא ממילי דחסידות והגם דבשו"ע הביא דין זה אולם לא כתב זאת בלשון איסור גמור ויש כמה צדדים בזה להקל והכל לפי ראות עיני המורה ואין להורות קולא בעצמו וע"ז כתבו הראשונים כבר דזה נכלל בכל המתאבל וכו' זוכה ורואה בבנינה וכשאינו מתאבל וכו' וע"כ אין להקל בזה בלא הוראת חכם בשום אופן.)).

יא) מותר לתכנן את הבניה, כגון אדריכליות, עיצוב פנים וכד', בתשעת הימים, כיון שלא עוסק בבניה עצמה.

יב) מותר לבנות בית הכנסת כיון שהוא נחשב בניה לצורך מצוה. ויש שהוסיפו שאף לציירם ולסיידם מותר.

יג) כשם שבניה של הרווחה אסורה, כמו כן אין לסייד או לצבוע את הבית, אם אינו עושה כן אלא לתוספת יופי, אך אם נתלכלכו לו קירות ביתו או שישנה שם רטיבות מותר לצבוע ((בדרך כלל כל ציור וסיוד הוא מחמת הרווחה דאין בזה חסרון להיות בדירה לא מסוידת אולם בוודאי כשזה נתטנף שמותר. וכ"ש כשנתרטבו קירות ביתו מחמת רטיבות של נזילת מים שהוא צורך גדול.)). ויש שכתב שנכון שלא לצייר ביתו כל ימי בין המצרים.

יד) אין להדביק טפטים על הכתלים בתשעת הימים, ואם התחיל מלפני ראש חודש אב יכול לגמור עד שבוע שחל בו תשעה באב.

טו) בשבוע שחל בו תשעה באב לא יעשה זאת כלל, ואם חל תשעה באב בשבת או ביום ראשון, מותר עד שבת זו.

טז) מן הדין מותר לעבור דירה בתשעת הימים, ונתבאר לעיל שהמנהג שלא לעבור דירה אלא במקום צורך גדול.

יז) לכתחילה, יש להימנע מלקנות או להרכיב בין ארונות קיר הקבועות בדירה ובין ארונות רגילים לבגדים או ספרים וכד', על אף שמעיקר הדין מותר לעשות כן אף אם עושה כן רק לרווחה. אך ארונות שהם לקישוט כויטרינה וכד' אין לעשות כלל.

יח) מותר לקבלן הבונה בנין, גם אם בונה אולם שמחות וכד', להמשיך בעבודתו בתשעת הימים, אם הפסקת העבודה בתשעת הימים תגרום לו הפסד, ורק בתשעה באב אין לבנות, אך אם בעל הבית התנה עמו בתחילת העבודה שלא יעבוד בתשעת הימים אין לו להפר את סיכומו.

יט) גם בנין של שמחה או של הרווחה, אם נתרועע הבנין ועלול ליפול ולהינזק, מותר לתקנו אפילו אם אין סכנה בנפילתו ((כגון שאף אם יפול יפול למקום שאין בו אנשים וכד'.)), מאחר ואינו עושה כן משום שמחה אלא משום חשש הפסד שיפול ויוצרך להוציא מעות לתקנו.

כ) כמו כן מותר להתקין סורגים בין אם עושה זאת לצורך מניעת גניבה, ובין אם עושה כן לצורך אחר.

כא) אין לטעת אילנות לצורך נוי או לריח וליפות את חצרו וגינתו, משום שהיא נטיעה של שמחה.

כב) מותר לטפל בגינה קיימת להשקות ולזבל ולגזום ענפי אילן וכד' שאין זה אלא קיום ולא נטיעה של שמחה ((ואין זה דין כחוה"מ שהוא איסור "נוטע" משאם כן כאן שהוא משום מעשה של שמחה ושמירת הקיים אין בו משום שמחה.)).

כג) מותר לתת דורונות בתשעת הימים ((אמנם המקבל את המתנה אם יש בו משום ברכת שהחיינו לא ישתמש בדבר עד לאחר תשעה באב ואז יברך עליו שהחיינו.)), ולכן מותר לתת למלמד וכד' תשורה בסוף שנת הלימודים. וכן מי שעורך סעודת בר מצוה לבנו מותר ליתן לו דורון דרשה. ולגבי כלה בזמן עשית שמחת שידוכין (עי' פרק א' סעיף ‎ח).