דיני תשעת הימים

פרק ד

שמחות בתשעת הימים

א) חתן שעומד להינשא בשבוע של שבת נחמו, מותר לכל הדעות ללבוש בגדי שבת בשבת חזון, וכן בשבת שחל בו תשעה באב.

ב) לכל הדעות, אין להקל ללבוש בגדים חדשים. ואלו הנוהגים להתחיל ללבוש שטריימל וכד' בשבת של העליה לתורה יכולים להקל וללובשו ((אף על פי שכל השבתות לפני כן לא לבשו מ"מ מותר כאן להלביש, כיון שנראה כאבילות אם לא ילבש את זה, אולם לכתחילה אין להקל בלי מה שמבואר בהמשך.)). אולם יקפיד ללובשו זמן מה (כשעה ויותר) קודם י"ז בתמוז שלא יצטרך לברך שהחיינו בשעת לבישתו בשבת נחמו, וכן שלא ייחשב כבגד חדש, ובדיעבד אם לא עשה כן יש להקל ללובשו בעליה לתורה.

ג) שבת שחל בה תשעה באב או ערב תשעה באב, יש לערוך את שמחת העליה לתורה [קידוש לידידים]

ד) אין להקל לחתן קודם החתונה להסתפר לכבוד שבת העליה לתורה, ויסתפר למחרת תשעה באב, ואם יום חתונתו בליל י"א אב, יסתפר לאחר חצות של יום עשירי באב.

ברית מילה

ה) סעודת הוואך נאכ"ט – ברית יצחק, אין לערוך בבשר ויין גם מי שנוהג לעשות כן בשאר ימות השנה.

ו) מי שעורך ברית מילה, יכול ללבוש בגדי שבת בשעת עשית המצוה והסעודה. ואף אביו ואמו והסנדק והמוהל והאשה שעושה "קוואטער", אולם שאר המסובין לא ילבשו בגדי שבת. (בפרט בזמנינו שלא נהגו כלל שבני המשפחה ילבשו בגדי שבת).

ז) במקום שנהגו שכל הציבור מלביש בגדי שבת (כפי שמצוי בחצרות האדמורי"ם) יש שכתבו להקל שילבשו בגדי שבת, ובשבוע שחל בו תשעה באב יש מקום להחמיר בזה.

ח) לאחר הברית מילה אין צורך לפשוט את בגדי השבת ורק בתשעה באב פושטין אותם.

ט) בארץ ישראל נהגו לומר ברכת שהחיינו בשעת עשיית ברית מילה, ויכול לאומרו אף בתשעת הימים.

י) עושים ברכת המילה על כוס ומברכין ואין שותין אותו, אלא צריך ליתנו דווקא לתינוק. ויתנוהו לתינוק שהגיע לחינוך ועדיין אינו בכלל אבילות ירושלים, וכפי שיתבאר להלן פרק ה (סעיף ‎כד) בדיני "הבדלה". ואם אין שם תינוק כזה יכולים לשתותו וכפי שנתבאר שם.

יא) סעודת הברית, רשאים לעורכה כבכל ימות השנה וליתן בה בשר ויין, אולם יש חילוק בזה לגבי המסובין בין שבוע שחל בו תשעה באב לקודם לכן, וכדלהלן:

יב) מראש חודש עד שבוע שחל בו תשעה באב, מותר, אף לשאר המסובין דהיינו כל מי שבדרך כלל מגיע מחמת קורבה וכד' לשמוח בסעודה של אדם זה העושה את השמחה, להשתתף ולאכול עמם בשר ולשתות יין, אולם שאר אנשים שאינם נשארים בדרך כלל אין להם לבוא במיוחד בשביל לאכול בשר ולשתות יין.

יג) בשבוע שחל בו תשעה באב, מותר לכל בעלי השמחה דהיינו אבי הבן הסנדק המוהל ה"קוואטר", וכן כל אנשים הקרובים בקרבה משפחתית ((דהיינו הקרובים הפסולים לעדות, והיינו אפילו בני דודים ראשונים, וכל שכן דודים, בין אנשים ובין נשים.)) לאבי ואם הבן לאכול בשר בסעודה, ומלבד זאת רשאי בעל השמחה להזמין עוד עשרה ידידים שאינם מקרובי המשפחה וליתן להם בשר, אולם שאר הידידים אסור להם לאכל בשר ויאכלו מאכלי דגים או חלב ((ואם נותן להם מאכלי חלב, יש לדאוג להניח הפסק בין האוכלים מאכלי בשר אליהם וכפי שמבואר בהלכות בשר בחלב, שאסור לשני בני אדם או יותר לאכול זה בשר וזה גבינה על שולחן אחד בלא שיניחו איזה דבר להפסק ביניהם.)).

יד) ברית מילה שעורכים בערב תשעה באב, יש להשתדל לגמור את אכילת הבשר והיין עד חצות היום, אך אין צריך למהר יתר על המידה, ואף אם נמשכת הסעודה לאחר חצות היום רשאים לאכול בשר ולשתות יין.

טו) אם עריכת הברית בערב תשעה באב נתארכה עד לאחר חצות היום, מותר רק למנין מצומצם לאכל בשר ולשתות יין, ואם נתארך הדבר כבר עד קרוב לערב, צריך להיזהר שלא תהא סעודה זו סעודה המפסקת, ואם הזמן מצומצם ורוצים לקיים בזה גם את סעודה המפסקת, אסור לערוך סעודה זו בבשר ויין כלל.

טז) שבוע שחל בו תשעה באב, וכשחל תשעה באב ביום ראשון, או בשבת [ואז נדחית התענית ליום ראשון], יכול בעל הברית להסתפר לכבוד הברית, [למעט כאשר הברית היא ביום תשעה באב עצמו], אך אין להסתפר רק ביום הברית או בלילה שלפניו ולא ביום שלפני הברית. ואף אם הברית ביום ראשון אין להסתפר בערב שבת.

יז) אם ברית המילה זמנה בשבת, מותר להסתפר בערב שבת.

יח) כיום רבים נוהגים בין האשכנזים, שלא מסתפרים כל תשעת הימים, אפילו לצורך ברית מילה.

יט) מותר לסנדק וכן לאבי הבן לטבול בצונן לצורך הברית, אך לא ירחץ עצמו. ואם הברית תתקיים בשבת מותר לרחוץ בחמין בערב שבת.

פדיון הבן

כ) כוס של ברכה בפדיון הבן, שמברכים עליו קודם הפדיון, דינו ככוס של מילה וכדלעיל.

כא) סעודת הפדיון, דינה כסעודת ברית מילה, וכן לענין לבישת בגדי שבת, אך לא לענין תספורת.