לכבוד הרבנים שלום רב.
אדם המתארח אצל חבירו ומגישים לו משקה בכוס שאינה טבולה האם מותר לו לשתות את המשקה משום דרכי שלום, או שמא יסרב לשתות עם כל האי נעימות שבדבר.
תשובה:
שלום רב
לכתחילה יש להמנע מכל וכל משימוש בכלי כזה שאינו טבול, ולמצוא כל דרך להסתדר באופן אחר, אולם בשעת הדחק כאשר הסירוב כרוך בבושה ואין דרך אחרת, המיקל לשתות בכלי זה יש לו על מה לסמוך.
מקורות:
ראה דרכי תשובה יו"ד סי' קכ אות ע שכבר פשט המנהג בכל העולם שקונים משקאות אצל מוזג יהודי שלא הטביל כליו ואין חוששים לאיסור, וטעמם משום שמדובר במלון שהכלים שבו מיועדים לסחורה ללקוחות ולא לשימוש אישי של בעל הבית, וכן פסקו בשבט סופר יו"ד סי' סז ומנחת יצחק ח"א סי' מד. ונראה פשוט מדבריהם שלולי סברא זו – אסור אפילו שימוש חד פעמי. יתר על כן מוכח כך לפי החזון איש שאסר לאכול במלון כזה, ובעל האגרות משה שאסר אף הוא כמבואר במאסף לתורה והוראה חוברת ב עמ' 20. אולם, במנחת שלמה (ח"ב סי' סו אות יא) "כבר כתבנו שגם הוצאה מהכלי תשיב השתמשות ולפי"ז כלי שכבר נתחייב בטבילה אסור לאכול ממנו אך אפשר דכיון שהכלי אינו שלו ולאו בעלים הוא לטובלו נהי דאסור להשתמש גם בכלי של ישראל אחר אבל כשהוא רק מוציא את המאכל אשר כבר ניתן לו אפשר להקל אבל לא ישתמש בכף או במזלג שטעון טבילה אך אם האורח יודע שהבעה"ב רוצה לכבדו באוכלין שהוא שם אותם בכלים שלא הוטבלו נכון להמנע ולא לגרום אותו לעשות עבירה. וראה עוד באות יד שם כתב באכילה בבית מלון שלא יתנו לו לטבול את הכלים, במקרה כזה מותר משום שזה אינו שלו. ומסתבר שבמקרים אלו לא אסור חז"ל את האכילה ללא טבילה. ושתי הלכות למדנו מדבריו: א. שכלי שיש ספק לגביו אם חייב טבילה [כמו טרמוס חשמלי שיש שהקילו מחמת חיבורו לקיר, או שימוש של הוצאה בלבד שיש סוברים שאינו מחייב טבילה] יש להקל בשימוש חד פעמי, ומלבד זאת הקיל במקום שהמשתמש אינו רשאי ואינו יכול לטבול. אולם כאמור מדברי כל הפוסקים הנ"ל נראה שלא כדבריו, לכל הפחות בדין השני.
