גרושה שמגיעה בתדירות לבית הגרוש כדי לטפל בילדיהם

האם גרושה יכולה לבקר באופן תדיר אצל הגרוש שלה בביתו להיות עם הילדים הקטנים, סעודות שבת, נקיון הדירה, כביסות , ופעם אחת לפחות ישנה שם ביום מתוך עייפות
– אם זה נעשה, וזה אסור, מה צריך לעשות?
-יש לציין שהיא גרה במקום שאין לה איפה להתארח בחוץ לארץ והבתים של שני בני הזוג סמוכים כמעט.

תשובה:

שלום רב,

אם הגרוש אינו בבית בשעה שהיא נמצאת, ודאי שאין כל בעיה. אבל מהשאלה אני מבין שהגרוש גם נמצא בבית לפחות מחלק מהביקורים שלה בביתו. סעודת שבת וכו'. וזה בעיה גדולה.

אם הם ספרדים, אסור להם לקיים כל קשר (מלבד קשר טלפוני), למרות שיש ילדים בבית כשהיא נמצאת ואין חשש ייחוד. אולם אם הם אשכנזים, והם מותרים להנשא שנית, כלומר, הבעל אינו כהן, והאשה לא הספיקה בנתיים להנשא לאחר) זה קל יותר, ואין איסור. אולם ראה במקורות שגם קשר כזה לדעת האשכנזים אינו מומלץ.

העצה היחידה שיש לי להציע הוא להנשא שנית…

מקורות:

מאחר שיש שומר (ילדים) שמונעים מהם להתייחד, לכאורה הדין תלוי במחלוקת הראשונים בסוגיא. מבואר בכתובות כז,ב אשתו של זכריה בן הקצב שהיה כהן, נשבתה, ושבויה הרי אסורה לכהן, ובכל זאת היתה גרה בחצירו אלא שהקפידו שיהיה שומר (ילדיהם). שואלת הגמרא איך יהיה הדין בגרוש וגרושה האם גם להם מותר לדור באותו חצר, ומסקנת הגמרא כי לגרוש וגרושה אסור ואין דינם כשבויה, זאת אומרת שגם שומר לא מועיל.

נחלקו הראשונים בפירוש הסוגיא, עפ"י גירסת הגמרא שיש בידינו וכך פירש רש"י והר"ן ועוד ראשונים, קושיית הגמרא היא בגרוש וגרושה שאסורים לחזור להנשא, כגון שכבר נשאה לאחר או שהוא כהן. כלומר, לפי גירסה זו, גרוש וגרושה שמותרים לחזור אין איסור כלל, אך בכל זאת מדייקים הר"ן והמגיד משנה כי באותו חצר אסור אלא א"כ יהיה שומר כמו בשבויה (שזו גם אסורה לבעלה הכהן רק מדרבנן).

וגירסת הרמב"ם היא כי קושיית הגמרא היא על גרוש ישראל וגרושה שלא נשאה, זאת אומרת שאינם אסורים לחזור זה לזו, ובכל זאת מסקנת הגמרא היא שיש הבדל בין שבויה לגרוש וגרושה. כלומר, לשיטת הרמב"ם לא יועיל שומר גם בגרוש וגרושה שאינם אסורים לחזור.

השו"ע שם פסק כשיטת הרמב"ם.וראה שם בב"ש. וכן נראה מדברי השו"ע שם סעי' ט' לגבי הדין שלא ידונו גרוש וגרושתו בביה"ד ביחד, והשו"ע פירש זאת גם בגרוש ישראל וגרשותו שלא נשאה, למרות שיש שם שמורים (דייני בית הדין). לכן אם הזוג ספרדים לא יועיל שומר. ואם אינם ספרדים לכאורה יש מקום להקל בפרט שמדובר במגורים ליום אחד, כמובן, רק אם מותר להם לחזור זה לזו כנזכר.

וראה שם בבית שמואל שנראה מדבריו שגם לשיטת שאר הראשונים (שכך פסק הרמ"א), אין זה ראוי שגרוש וגרושה יבואו לדון ביחד. כלומר, לדבריו, גם להחולקים על הרמב"ם, וסוברים שאין איסור באופן הנ"ל, בכל זאתת זה לא ראוי.

לגבי שאלתך, מה ניתן לעשות על העבר. אני מבין שהם לא התייחדו שהרי תמיד היו גם ילדים במקום, לכן אין מקום להצריך אותם גט נוסף, בפרט שני מתרשם שמן הסתם שניהם אומרים שלא קיימו כל יחסי אישות. וראה בב"ש סי' קמט סק"ד בשם השילטי גיבורים שאם שניהם אומרים שלא נבעלה, לא חוששים. ואמנם, הב"ש תמה על דבריו, אך בשו"ת זכר יצחק (סי' עג) יישב את שיטתו, ויש בזה אריכות, אבל כאן אני מתרשם שאין צורך להאריך בנוסף על האמור.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. אם הם ישמעו לך, ודאי שכדאי לומר להם שכל עוד הם נפגשים בבית, זה אסור. וצריך לדאוג לכך שהיא תבוא בשעה שהוא לא נמצא בבית.

    אם שאלתך היא מה לעשות עם העבר. כלומר, האם היא זקוקה לגט. מהשאלה אני מתרשם שלא היה ייחוד ביניהם. תמיד היו גם ילדים בבית. ובכל אופן, השכנים בודאי לא ראו ייחוד, לכן אינו זקוקה לגט.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל