בשבת האחרונה פרשת "נשא" הייתה בס"ת אות יתרה במילה "ויבשים" ובמקום זאת היה כתוב "ויבישים" (י יתירה)… החזן התלבט והחליט לבסוף לא לפסול את הס"ת ולהמשיך בקריאה כרגיל.
שאלתי היא מה הצדדים השונים בדין (עפ"י עיוני הקצר הספקתי להבין שיש מחלוקת בין השו"ע לרמ"א). והאם אפשר להמשיך לקרוא בס"ת זה או שנדרש לתקן. חשוב לציין שמדובר בבית כנסת עפ"י העדה העדנית (מחוז בתימן) ויכול להיות שהם נוהגים עפ"י הרמ"א… תודה רבה!
תשובה:
שלום רב
אכן, תוספת אות שאינה משנה את התיבה, כגון אותיות א' ה' ו' י' הבאות כחלק מהניקוד, נחלקו בה השו"ע והרמ"א בסי' קמג, לדעת השו"ע יש להוציא ספר אחר אולם הרמ"א מיקל וכך מנהג בני אשכנז כמבואר שם במשנה ברורה, אף שיש מעט מגדולי אשכנז שהחמירו בזה על פי סוד, כמובא בתשובות והנהגות ח"ב סי' צו. כמו כן נהגו להחמיר בזה בחסרון או יתור אותיות אלו כאשר חכמים דרשו הלכות מאופן הכתיבה הראוי, שכן באופן זה מצינו שהתורה הקפידה על אותה כתיבה מסוימת, וכן כתב בשו"ת רעק"א סי' עה, והובא להלכה בשבט הלוי ח"א סי' כה. בנוגע למנהג הקהילה העדנית אינני יודע, באופן רגיל התימנים לא נקטו כדעת הרמ"א בפסיקתם.
אני יודע שבד"כ התימנים לא נוהגים עפ"י הרמ"א… בכל זאת בתאג' שהיה בבית כנסת היה כתוב שאם תוספת האות לא משנה את הביטוי או את המשמעות אז לא פוסלים את הספר (שזו בעצם דעת הרמ"א). בכל אופן שאלתי היא מה הדין לגבי המילה "ויבישים"? האם לפי דעה זו תוספת ה-י' משנה את הביטוי או המשמעות? או האם יש לימוד כלשהו מהמילה הזו (עפ"י העיקרון שהרב כתב בתשובה)? ולפ"ז מה דין ס"ת זה להמשך השנה? תודה רבה!
זה לא משנה את המשמעות ואין מזה דרשה, כך שלדעת הרמ"א א"צ להוציא ספר.
לפי זה מותר להמשיך לקרוא בספר ולברך עליו בהמשך השנה גם אם עדיין לא תיקנו את האות היתירה?
חלילה. הנושא היה בדיעבד אם להוציא ספר אחר, אבל לכתחילה ודאי צריך שיהיה כתוב כהלכתו ואסור להוציא ספר זה מהארון עד לתיקונו.
השאר תגובה