שלום וברכה,
עובד קיבל הצעה לתבוע את מעסיקו בבית דין לענייני ממונות, ושואל כיצד בתי הדין מתייחסים לגמול שעות נוספות, וכן לכל מרכיבי השכר בתחום דיני העבודה (דמי חופשה, מחלה, הפרשי שכר וכו') שכן עיקר תביעתו הינה בעניין שעות נוספות שלא שולמו לעובד.
העובד לא רוצה להגיע למצב, שתביעה בשיעור של מאות אלפי ש"ח תרד לטמיון.
תזכו למצוות
תשובה:
שלום רב,
באופן כללי, החוקים הנוגעים לעובד ומעביד קובעים גם בדין תורה, על פי הכלל שבכל פרט שאין סיכום מפורש יש לנהוג כמנהג המדינה.
לגבי החשש שכתבת על הפסד תביעה של מאות אלפי שקלים, יורשה לי להוסיף כמה מילים.
כמובן, שהתוצאה בבית דין לא תהיה שווה לתוצאה בבית הדין לעבודה (וכן בבתי המשפט עצמם התוצאה לא תמיד שווה). אבל, עם זאת, יהודי חייב לדון בבית דין שדן על פי דיני התורה, ככל שהצד השני אינו מסרב לכך. תביעה בבית משפט כרוכה באיסור חמור מן החמורות שבתורה. כמו כן, כסף המתקבל על פי פסק בית משפט שאינו מגיע על פי תורה, הוא כסף גזול ובהחלט לא משתלם לקבל אותו, וכפי שנאמר בפסוק (ירמיהו יז, יא) עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ.
אשרייך. תודה רבה תזכו למצוות.
אני פשוט עו"ד שמנסה לדבוק בהלכה בעניין הערכאות, ונשאלתי על ידי לקוחות, לגבי הפרוצדורה בבתי הדין.
לעיתים אני מייצג עובדים גויים (שתובעים מעסיקים יהודים), ששואלים אותי שאלה זו.
לדעתי בהחלט ניתן להוסיף לתשובות לשאלות בדבר בית דין לעבודה את הדעה של רבים מן הפוסקים (רבה של ירושלים, הגר"י קוליץ, ראשי ישיבת מרכז הרב "הגר"א שפירא והגר"ש ישראלי זצ"ל) שבתי הדין לעבודה אינם בבחינת "ערכאות". השואל הוא עורך דין שלכל היותר יעבור על איסור מסייע ובהחלט ייתכן שהוא יכול לסמוך על דעות הפוסקים המקלים בזה. יש לקחת בחשבון שפסיקה לחומרה תגרום לו לאובדן של הרבה לקוחות.
בברכה,
יש בעיה קשה להתיר לתבוע בבין הדין לעבודה, בנוסף לכך שרוב הדיינים אוסרים מצד איסור ערכאות. הבעיה היא שבדרך כלל תביעה לבית הדין לעבודה כוללת פיצוי על הלנת שכר האסור מצד איסור ריבית (וממילא גם לא ניתן להכריז עליו כמנהג המדינה). בטוחני שאף המתירים מצד איסור ערכאות לא התירו את הפיצוי.
בנוסף, יש גם את הנושא שהחוק הוא קוגנטי וגובר על ההסכם, משא"כ בדין תורה ההסכם גובר, חוץ מאם נחליט שהחוק הכרחי וחל מדין דינא דמלכותא לטובת בני המדינה.
השאר תגובה