בס"ד, כתוב בשו"ע קמד, א מצוות עשה לקום מפני כל חכם אפילו אנו זקן אלא יניק וחכים ואפילו אינו רבו ב, מאמתי כייב לקום מפניהם משיגיע לתוך ארבע אמותיו עד שיעבור מכנגד פניו ורכוב כמהלך דמיץ השאלה: ידוע המנהג ברוב בתי הכנסת לעמוד כאשר אביו דודו, או רבו, או רב המקום עולה לתורה, האם זה מנהג של חובה? והאם כאשר מגיע אורח ת"ח ישנה חובה לעמוד אע"פ שאינו רבו ? בבית כנסת שלא נוהגים לעמוד שעולה הרב לתורה או כל ת"ח האם זה מורה על זלזול בת"ח ויש מן העבירה או שהדבר הוא מנהג בעלמא ואין מעיקר הדין חיוב לעמוד בפני ת"ח ואפילו ת"ח יניק וחכים ? תודה
תשובה:
שלום רב
חיוב הקימה בפני רבו שאינו מובהק [כלומר שאין רוב תורתו ממנו] היא רק בתוך ד' אמותיו, ראה בבא מציאה לג ובשאילתות שאילתא קלא, ורמ"א סי' רמב סעיף ד, אך יש שהחמירו שכל שלמד ממנו תורה אף שלא רוב תורתו ממנו חייב לעמוד לפניו כמלוא עיניו, ראה שו"ת מהרי"ק החדשים סי' יב, ומכל מקום בשאר חכם או זקן מספיק ד' אמות. כמו כן נחלקו הפוסקים האם יש חיוב לקום בכל פעם שהוא עובר או רק פעמיים ביום – בכניסה וביציאה ולכן ודאי מקום שנהגו שלא לעמוד אפילו בפני רב בית הכנסת בעלייה לתורה אין למחות בידם. על מחלוקת זו ראה כאן.
מקורות:
