בס"ד שלום רב!
אדם שמוצא עצמו באחת מברכות שמונה עשרה ולא נראה לו כלל שזוהי הברכה שהוא אמור להיות בה, מה יעשה? ימשיך הלאה.. סב"ל. יחזור אחורה וימשיך מהמקום שהוא זוכר בודאי שאמר.. גם סב"ל. מה הדין?
תשובה:
שלום רב,
אם הספק הוא בג' ברכות הראשונות, ממילא עליו לחזור לראש, שכל הג' הראשונות הם כמו ברכה אחת. כמו כן אם הספק הוא בג' ברכות האחרונות, תמיד עליו לחזור לרצה מסיבה זו (שכל הג' ברכות האחרונות הם ברכה אחת).
אולם אם הספק הוא בברכות אמצעיות, דעת החכמת אדם שעליו לחזור לברכה שאותה הוא ודאי עדיין לא בירך, כלומר, שלא יברך שוב מספק. ויש חולקים.
חיי אדם כלל כד אות כא, והסיבה היא מאחר שאם הוא מסופק אם התפלל או לא חוזר ומתפלל בתורת נדבה. אבל חצי בנדבה וחצי שלא בנדבה אי אפשר, אם כן משמע שאם אכן יש לו ספק, אינו חוזר ומתפלל, והטעם כנראה משום ספק ברכות להקל. וכ"כ הכף החיים סי' קיט ס"ק כ בשם החסד לאברהם, וכ"כ אחרונים רבים וכן הורה החזון איש.
דעה מחודשת הביא בשו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' ב, שאת הברכות בהן הוא מסופק יאמר במחשבה בלבד, לחשוש לדעות שהרהור נחשב כדיבור, ולאחר מכן ימשיך כדעת החיי אדם.
האופן המובחר ביותר, להמתין לחזרת הש"ץ ולשמוע היטב את הברכות בהן הוא מסופק ולכוין לצאת ידי חובה בתפילת החזן, ולאחר מכן להמשיך מהמקום אותו ודאי לא אמר עדיין.
אולם בקהילות יעקב (ברכות סי' יז) העיר על דברי החיי אדם, שהרי ספק ברכות להקל אנו אומרים כשיש ספק, ועדיף שלא לברך כדי שלא להכשל בברכה לבטלה. אולם אם הוא עומד באמצע שמונה עשרה, והוא יחזור רק לברכה שהוא בטוח שעדיין לא אמר, נמצא שיתכן שיש ברכה שדילג עליה, אם כן שאר הברכות שהוא מברך מאיפה שהוא עומד עד לסיום התפילה הם ברכות לבטלה. לכן יש לו לחזור מהיכן שהוא מסופק אם ברך או לא.
