לתרומות לחץ כאן

ראיות בענין ייחוס עובר הנולד מפונדקאות

במסגרת עבודתי במסלול תושב"ע על פונדקאות אני מחפשת ראיות לקביעת יחוס הולד אחר האם. מצאתי מספר מספק של ראיות לכך שהעיבור קובע אמהות ואני זקוקה לראיות הפוכות, שהלידה קובעת. במסגרת חיפושי קראתי את המאמרים בנושא בספרי תחומין כרכים ה ז כד. התמקדתי במאמרו של הרב זלמן נחמיה גולדברג ונתקלתי בקושי בהבנת הסברו. הרב מביא את הגמרא בחולין על עובר שעבר בין שני רחמים ועל חולדה שבלעתו וכו'. אשמח אם מי מכם יוכל להענות לבקשתי ולהבהיר לי את ההסבר, כיצד מכאן ניתן למצוא ראיה או לחילופין כיצד זו אינה סתירה לכך שהלידה קובעת אמהות. תודה מראש ולילה טוב.

תשובה:

שלום רב,

ראשית, לעצם הענין, נדמה לי שגם הגרז"נ גולדברג שליט"א כתב במאמר שם, שכל הראיות שיש לכאן או לכאן, אין בהן כדי להכריע את ההלכה בשאלה זו. וכך גם שמעתי ממנו כמה פעמים, שאין הכרעה בשאלה זו.

לעצם הראיה שהביא מחולין ע,א שם מסתפקת הגמרא לענין פטר רחם של בכור. מה הדין במקרה שהדביק שתי רחמים של בהמות, כלומר, הוציא עובר מרחם אחד והכניס אותו לשניה, ואח"כ הבהמה השניה ילדתו. מה יהיה הדין אם הבהמה השניה תלד לאחר מכן עוד ולד, האם הוא ייחשב כבכור או לא, צדדי הספק הן, מצד אחד, הולד "המיוחד" הזה אנו בנו של הבהמה השניה, וממילא הולד השני הוא בכור. או שמא למרות שהראשון אינו בנו של השניה, עדיין מאחר שיצא מרחמה הרי הוא נחשב ל"פטר רחם" והשני אינו בכור. כלומר, בכל מקרה עולה מהגמרא שבמקרה כהוא נוצר בבהמה אחת, ואח"כ העבירו אותו לשניה, הוא נחשב לבנו של הראשונה. אולם הוא דוחה את הראיה, משום שמדובר שכבר נולד לבהמה הראשונה, בין אם יצא חי מהראשונה ובין אם יצא מת.

שיהיה בהצלחה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל