שלום לכבוד הרבנים.
כמו שהבנתי פת שהכין הגוי לצורך בני ביתו אסורה באכילה (אא"כ יש פיקוח נפש), ואילו פת שהכין הגוי לצורכי שיווק ומכירה מותרת כשאין בנמצא פת אחרת. והפתרון לשני המצבים הנ"ל זה השתתפות של הישראל באפיה שאז הפת הופכת לפת של ישראל שאין איתה שום בעיה.
1. לעניין פת פלטר (מאפייה) – מה הכוונה אין בנמצא פת אחרת? אם יש לי לחם אבל אני רוצה דווקא את המאפה הספציפי הזה שלא נמכר אצל יהודים, כמו למשל בייגלה ארוך עם סומסום שמוכרים הערבים בעיר העתיקה בירושלים, למיטב ידיעתי אין כזה אצל יהודים ברובע היהודי (אדגיש שאין לי כל כוונה לקנות בייגלה שכזה הן מצד שאר בעיות כשרות שיתכנו בו, הן מצד איסור לא תחונם והן מצדדים הגיינים…)
2. במקום בו אני גר יש מאפיה שמשווקת לחמניות ומאפים. המאפיה בבעלות יהודי וכיוון שיש משמרת שיש בה גם עובד גוי, הם מצריכים את המשגיח להדליק את התנור לפני שהעובד הגוי מכניס את התבניות .
האם זה משום שיש חשש שהעובד הנ"ל גורם שהפת תחשב כפת פלטר שמותרת רק כשאין בנמצא ואילו כאן יש – שאר המוצרים שהמאפיה משווקת מכח העובדים היהודים?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב
1. אם יש בנקל לחם אחר, לא צריך לאכול דוקא אם השומשום… ואין לקנות פת פלטר.
2. אכן הם עושים זאת כדי שלא יחשב כפת עכו"ם.
תשובה:
מקורות:
הרשב"א כותב שאם פת עכו"ם נאה מפת ישראל נחשב שאין ומותר לקנות ממנו, אז לגבי הבייגל נקרא שאין מצוי
אינני יודע מה בדיוק הסיטואציה שעליה דיברו הראשונים, אבל ברור לי שאין הגיון לומר שכל דבר שמתחשק חייבים לאכול, אלא כשפת ישראל באמת לא נעימה למאכל. ובכל מקרה כפי שציין השואל היום יש הרבה בעיות כשרות בלחם והשאלה כמעט ואינה מעשית בעולם המערבי.
עיין בלשון הרשב"א הביאו בית יוסף בסימן ופשוטם כמשמעם, לגבי בייגל הערבים לא ידוע לי על בעיית כשרות..זה לא תעשייתי..
ברור שיש שם משפרי אפייה וכדומה וברור שהקמח שלהם נשמע נגוע…
קמח יש בו ספק ספיקא שמא אין שמא המוח בדיעבד, צריך לברר לגבי משפרי אפיה באמת אם יש והאם יש בעיה הלכתית..
השאר תגובה