לתרומות לחץ כאן

מה כותבים על מצבה

"שאלה:

אבי נפטר לפני כחודש וחצי . כעת לאחר שכבר נמצאת מצבה על קיברו מצאנו 2 פתקים בבית שנראה מהם מה רצונו ליכתוב על המצבה
הפתק המוקדם בתאריך (אדר תשעב) מופיע כמעט בזהות מןחלטת למה שביצענו מלבד איזכור שם אימו (סבתינו)
הפתק המאוחר בתאריך 7.12 (כנראה 3 חודשים אחרי הראשון) מופיע כיתוב אחר אך הוא אינו מסתבר כיון ששם המשפחה שהורי החליפו
לפני 40 שנה נראה כאילו על שם הוריו לדוגמא: זכריה בן יחיא וסעדה רזיאל (דמארי)  הוריו מעולם לא היו בשם העיברי
א.    האם להוסיף את שם אימו על המצבה הקימת ואם כן האם להוציא אותה ממקומה לחוצבי האבן או במקום עצמו (המראה פחות יפה)
ב.    כמו כן מצאנו שהוא רצה שישימו את טליתו אחרי פיסולה על גביו בקבורה אך גם זה וגם נוסח המצבה לא נאמר לנו שקיים באיזה מקום
ג.    ורק בסידור אקראי של הבית מצאנו את הפתקים הללו. האם יש לחשוש להם או מאי דהוה הוה
ד.    תודה
נ.ב המכתבים לא נכתבו כצוואה מסודרת וחתומה (ישנה צוואה לגבי הרכוש מסודרת)

תשובה:
שלום רב,
א. אין צורך לכתוב את שם האמא על המצבה. אולם אם הוא רצה בכך, אפשר למלאות את רצונו. אולם לעשות זאת במקום ולא להוציא את המצבה. וגם אין חשיבות בדיוק איך לכתוב אותה.
ב. לגבי לוייה וקבורה עם או בלי טלית. יש דיון כבר בראשונים על כך, למעשה היום נוהגים שלא קוברים עם הטלית. אבל זה לא משנה כבר. אין כל ספק שעתה לא פותחים את הקבר.
בשורות טובות
מקורות:

למעשה, אין מקור לכתוב דווקא את שמות ההורים על המצבה. המצבה עצמה לא נועדה לכבוד הנפטרים. וכפי שכתב בספר גשר החיים (ח""ב סי' כה) שמעשיהם של הנפטרים הם זכרונם, כפי שאמרו חז""ל. אלא מטרת המצבה היא א. לציון בפני הטומאה, ב. בעניינים סגוליים כפי שהביא שם בשם האר""י ז""ל. כך שאין הקפדה בדיוק על הרישום במצבה. אמנם, היום מאחר שנוהגים לכתוב תארים ועובדות וכד' על המצבה, נראה שאם לא יכתבו בדיוק כפי הראוי לאותו נפטר, יהיה בזה מעט זילזול משום שאנשים לא יעריכו אותו כראוי לו. אבל ודאי שאין כל הקפדה לכתוב את שם אביו וגם אמו או רק את שם אביו.

אצטט לך מהספר הנ""ל קטע מעניין שמופיע שם בנושא זה:

""בשנת תרפ""ח כשנודעתי שמונחים במוזיאון הממשלתי בירושלם ארונות עצמות עבריים שנמצאו במערות בקרבת הר הצופים הלכתי להשתדל בסיוע של הגאון מוהרא""י קוק זצ""ל שימסרו העצמות לקברם בהר הזיתים נעתר לנו ד""ר מאיר מנהל הנכאת אז וקבל רשיון מהממשלה למסור לנו העצמות בתנאי שארונות האבן ישארו במוזיאום ונפנו העצמות של כאחד ואחד בארגז עץ מיוחד ונקברו ע""י הח""ק הכללית פעיה""ק בחלקה מיוחדת ועשיתי אז העתק מהכתובות שעל ארונות האבן היו שם ארונות של עצמות מלוקטים שנלקטו אחר עכול הבשר כל אחד ואחד בארון מיוחד מתקופת בית שני עשרה מהם היו במערה משפחתית אחת שנתגלה באותה שנה התרפ""ח ושלשה עשר נמצאו במערה משפחתית אחרת שנחשפה עוד בשנת תרפ""ד מעשרת הארונות שבמערה האחת היו ששה בלא שום כתובות כרגיל ועל ארבעה היו שמות הנקברים בלי שמות הוריהם ""יהודה"" ""מרים"" ""חנה"" ""יהודה"" ועל י""ג הארונות שבמערה האחרת היו על כולם שמות הנקברים שנים מהם בלי שם הוריהם ""יהוסף"" ""אמא"" שלשה מהם לא ניכרה עוד הכתובת של שם האב ""שמעון בן…"" ""שלום בן…."" אלעזר… ושתי נשים נכתבו בשמות בעליהן ""שלום אשת יהודה"" ""שלום אשת אלעזר"" אחד בשם ""שמעון אבי יוסף"".

אולם אם הוא רצה שיכתבו את שם אמו, אפשר לכתוב, אבל ודאי שאין הקפדה אם לכתוב כך או כך.

"

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל