האים אפשר לתת מתנות לאביונים לבעל ןלאישתו?
תשובה:
שלום רב
אדם שנתן לחבירו את צרכי סעודת הפורים וייחד לו מנה נוספת לצורך אשתו, נחלקו הפוסקים אם יצא בזה ידי חובת שתי מתנות לשני אביונים, או שהואיל ובלאו הכי אשה זו סמוכה על שולחן בעלה ונכסיה שלו, נמצא שלא קיבלה ממנו ולא כלום [אלא אם כן יתן לה את מנתה על מנת שאין לבעל רשות בה].
פורים שמח!
מקורות:
החתם סופר בדרשותיו (ח"א עמ' קצז) האריך בבאור מאי דאיתא במגילה (ז ע"א): "רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה, קיימת בנו רבינו ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". ולכאורה קשיא, היאך קיים במשלוח זה לבד דין "מתנות לאביונים", הרי לא היה כאן אלא אביון אחד. [ודוחק לומר שנזדמנו אורחים בבית רבי אושעיא או בני משפחה עניים כמותו, וסעדו משלו].
ופירש החת"ס שם, דכיון שסעדו ממנו רבי אושעיא ואשתו נחשב הדבר כנתינה לשני אביונים, וכ"כ בשו"ת בנין עולם (סי' לו), ועי' הגהות בן המחבר שם, ובשו"ת התעוררות תשובה (ח"ג סי' מז). והדברים צ"ב, שהרי הלכה פסוקה היא "מה שקנתה אשה קנה בעלה", ואם כן לא היה לאשת רב אושעיא כל חלק במתנות אלו.
ואכן, הערוך השולחן (סי' תרצד סעי' ב) חולק בזה ע"ד החת"ס, ולדעתו, כיון שהאשה סמוכה על שולחן בעלה לא ניתן לקיים בנתינה לשניהם דין מתנות לאביונים, וצריך ליתן מתנה נוספת לעוד עני. וכמו"כ באשל אברהם (בוטשאטש סי' תרצה), דכל שלא נתן לה על מנת שאין לבעלה רשות בה לא הוי מתנה ואין יוצא בו יד"ח, וע"ע שו"ת ציץ אליעזר (חי"ד סי' סה). ונראה דאף החת"ס לא כתב כן להלכה אלא לפרש דברי הגמ' שם.
עוד אפשר, דנידון זה תלוי בגדר דין "מה שקנתה אשה קנה בעלה", דיעוי' בעיונים סי' כג שהארכנו לדון, אם הבעל זוכה במעותיה ישירות מן הנותן, או שהאשה זוכה במעות תחילה, ורק לאחר שנעשו נכסים אלו שלה זוכה בהם הבעל ממנה, דלצד זה אפשר דשפיר הוי כשתי מתנות, אף שהבעל יזכה מיד אף במנתה.
