שיעור נתינת זכר למחצית השקל – תשע"ה

שלום לכבוד הרב,
1. מה הסכום המדויק לשנת התשע"ה, שצריך לתת זכר למחצית השקל? למי נותנים?
2. האם אדם שגדול מגיל 18 ועובד לפרנסתו, יוצא ידי חובת מצווה זו אם הוריו נתנו מכספם שלהם עבורו? או שהוא צריך לתת מכספו שלו? (לכתחילה ובדיעבד)
תודה רבה.

תשובה:

מעיקר הדין, יש לתת חצי מהמטבע המקומי – כלומר מטבע של חצי שקל. ונוהגים על פי הגר"א לתת שלוש מחציות משום שנאמר 3 פעמים תרומצה בפרשת שקלים. אך, יש שנוהגים לתת מחית השקל כפי שהיה שוויה בבית המקדש, בשווי הכסף בזמנינו מדובר על כ22 שקלים בקירוב [הדבר משנה בכל יום לפי ערך הכסף בשווקי העולם לפי 0.2256 אונקיית כסף].

מקורות:

מובא במהרי"ל (הלכות פורים, מהד' מכון ירושלים, עמ' תכא, אות ד):

"במנחה כשהולכין לבה"כ נותנין מחצית השקל ומעות פורים, ואמר מהר"י סג"ל דכל בן עשרים שנה ומעלה חייב במחצית השקל, והוא ל"ד הלי"ש, וסימן 'והדל לא ימעיט' ממחצית השקל … והנותן שקלו צריך ג"כ ליתן מעות פורים, שהם ג' מחציות המדינה… ואת מחצית השקל החזיקו לסייע בו אל העולים לארץ הצבי לשם שמים, ומעות מורים היו חולקים מיד באותו פורים לעניים כשאר צדקה.

מדברי המהרי"ל הנ"ל למדנו חידוש במנהג מתן מחצית השקל. לדבריו, יש כאן שני חיובים במנהג: א. חיוב נתינת ג' חצאים של מטבע המדינה הניתנים כ"מעות פורים" לעניים; ב. נתינה נוספת ונפרדת של מחצית שקל בשווי המקורי של מחצית שקלי המקדש, אותו נהגו לתת לצורך מימון העולים לארץ ישראל.

פסקי המהרי"ל היו נהוגים במדינות אשכנז, כמו שמעיד החיד"א בספרו יוסף אומץ (סימן תתרפז): "המנהג פה ליתן למחצית השקל ל"ד פשיטים, והסימן והד"ל לא ימעיט. ועוד ד' פשיטים בפני עצמן עבור מתנות לאביונים".

בפולין לא התקבלו דברי המהרי"ל, והמנהג הפשוט היה לתת רק ג' מחציות. הרמ"א קבע להלכה את מנהג פולין, ולאחר שהביא את דברי מהרי"ל, הוסיף (סימן תרצד, סעיף א): "ואין נוהגין כן". , אך יש לציין שבביאור הלכה (סימן תרצד, ד"ה ויש ליתן) כתב ש"מי שעזרו הקב"ה שיכול ליתן רו"כ אחד זכר למחצית השקל, וג' חצאי ג"פ לענין מה שכתוב בפרשה ג' פעמים תרומה, וכהי"א האחרון שכתב רמ"א, אשרי וטוב לו".

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. מה שכתב הדר"ג שלפי הגר"א נוהגים לתת שלוש מחציות, לכאורה הרי בספר מעשה רב (אות רלג) מובא, שלפי דעת הגר"א מספיק לתת מחצית אחד

  2. טעות בדעת הגר"א
    עפ"י הגר"א אין לתת יותר ממחצית אחת שהיא זכר למחצית השקל. שתי המחציות האחרות נהגו לשעתן ולא לדורות. ועי' באור הלכה סי' תרצ"ד ד"ה ויש, וכף החיים שם ס"ק כ.

  3. לא הבנתי כוונתך, מה שהביא הביאור הלכה מהגר"א הוא משום שהיה זה מטבע זהב, אבל גם הוא כותב שעדיין יש לקיים את המנהג של ג' מטבעות במטבעות פחותי ערך.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל