לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

הסכמה שבשתיקה כאשר המטפל בנכסים הזניח אותם

בס"ד

מה הדין במקרה של "הסכמה שבשתיקה " לדוגמא:

אח בכור שמטיל אימה (מילולית) על אחיו ואחיותיו, והם מהפחד לחלוק עליו שותקים ומשותקים, והוא נוהג באדישות בכספי עיזבון הוריהם שחילקו ביניהם.
א. ברור לכל שהם שותקים מהפחד, ולכאורה, לא מדברים מפחד תגובתו – האם הוא מוגדר הילכתית כחייב בדיני ניזקין /ממונות?

ב. כמו כן, לא ניתן להתייחס אל הסכמתם כאל הסכמה מדעת.
האם הם יכולים לתבוע אותו בבית משפט שישפה אותם על כל ההפסדים שגרם בגין התנהגותו/אדישותו (=התנהלותו זו גרמה למיזעור כספי העיזבון במקום להגדיל אותם)?

תשובה:

שלום רב,

אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,

אסור לתבוע בבית משפט אזרחי. יש לתבוע בבית דין ורק אם הוא מסרב להופיע או לחתום על בוררות ניתן לתבוע בבית משפט.

לגבי נזקים בטיפול בנכס, תלוי במהות הנזק ובמידת הרשלנות. ככל יש תביעה כספית בגין נזק, השתיקה איננה ראיה על הסכמה, אלא אם כן יש מקום להניח שהאחים אכן רצו שהבכור ינהג בדרך זו.

מקורות:

לעניין תביעה בבית משפט עיין בשו"ע חו"מ סי' כו.

לעניין הסכמה שבשתיקה הדין שאם אדם הניח גחלים בוערים על לב שור של חבירו ובעל השור ראה ולא הסיר את הגחלים עד שמת השור, המניח את הגחלים חייב, משום שבעל השור יכול לטעון שלא איכפת לו שהשור ימות והמזיק ישלם לו. עיין שו"ע חו"מ סי' שפג סעיף א.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל