האם מותר לבקר בטמפלים של הבודהיסטים בתאילנד?
הרי בודהה הוא לא אל אלא אדם מושלם, א"כ הבודהיזם הוא לא עבודה זרה.
תשובה:
שלום רב
אינני בקי גדול בתורות המזרח, אבל למיטב ידיעתי מדובר בעבודה זרה ממש, יש פסלים בצורת בודהה ומקטירים להם קטורת, ומדובר בדת שלימה שמ"אלילה" את הריקנות, ונתפסת בכל מיני חוויות רוחניות על פי דמיונם ורואה בהם ישות רוחנית שחובה להיות קשור איתה.
כבוד הרב
אם אינך מכיר את הבודהיזם, איך אתה יכול לענות?
אם היו שואלים אותך על כשרות של מזון מסויים, הרי היית תחילה מברר את העובדות, ולא היית מסתפק במיטב ידיעתך.
למיטב ידיעתי בודהיזם הוא לא עבודה זרה במובן ההלכתי, אבל מכיון שאינני בטוח וגם לא איש הלכה, לכן אני מבקש ממך לברר.
תודה רבה
קיבלתי את התוכחה שלך… קשה לי להעמיק בתורות המזרח הללו, מחוסר פנאי ויתכן שגם הדבר נחשב כאיסור, גם אם רצוני לדעת את ההלכה בענין. מכל מקום קראתי בוקיפדיה, ומה שנראה, שגם אם לא מדובר בעבודה זרה כפשוטה, והרעיון הבסיסי הוא שיחרור מכאב, הרעיון הבסיסי הוא ממש של כפירה, אין כל מציאות אמיתית ואין דבר מחייב והאדם שולט לבדו בכל וכו', וכיון שהביקור במקדשים אלו כרוך בעיון ברעיונות של בודהיזם ותכליתו לקרב את האדם לרעיון הבודהיסטי, נראה שיש לאסור. העתקתי לך מקורות לגבי עיון בספרי קריאה וכדומה המבטאים את מחשבתי:
בספר מנורת המאור כתב: "וגדולה דבר המינות שאדם צריך לרחקה מלבו, שלא יכנס כלל אפילו במחשבתו, והזהירה בו תורה יותר מכל העבירות, שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", ודרשו רז"ל אחרי לבבכם זו מינות, ואחרי עיניכם זו זנות, כי כל מחשבה רעה שבעולם או כפירה נכללת במינות, וכל שאר העבירות הבאות מהתאוות נכללות בזנות, נמצא כי כל האזהרות נכללות במינות וזנות, ובחומרת המינות הקדימה לזנות, וכן כתיב הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה (משלי ה' ח'), ודרשו בו בפרקא קמא דעבודה זרה י"ז א', הרחק מעליה דרכך זו מינות, ואל תקרב אל פתח ביתה זו זנות… (נר ב כלל י חלק א פרק ב(.
וכן פסק הרמב"ם (ע"ז פ"ב ה"ב וג) וז"ל: ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, צונו הקב"ה שלא לקרות באותן הספרים כלל ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה, וכו' אע"פ שאין אתה עובדה, שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהן עושין שנאמר ואעשה כן גם אני, וכו', ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב, מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו, ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו, כיצד פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו, מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור, ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא היא אינה, ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה, ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות, ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים, כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת, כך אמרו חכמים אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות, ולאו זה אע"פ שהוא גורם לאדם לטרדו מן העולם הבא אין בו מלקות.
[אולם ברמב"ם לא מוזכר שאין לו חלק לעולם הבא, וראה בזה בבאר שבע (סנהדרין ק, ב) ובקובץ שיעורים ח"ב סי' מז אות יב].
בתשובות הריב"ש (סי' מה) כתב, שאף ספרי הטבע שיש בהם דברי כפירה נגד אמונה בו יתברך ובהשגחתו וכו' יש בזה משום ספרים חיצוניים, ואף הקריאה בלבד אסורה אף אם אינו מאמין בדבריהם, פן יטו את לבבו להאמין בדבריהם, כמו שקרה לאלישע אחר, וכמבואר בפ"ב דחגיגה.
מלבד זאת, שוב אינני מכיר את צורת פעולתם, אבל ההתרשמות שלי שגם אם הבודהה בעיקרו לא משמש כדת, כיום אנשים התחברו לזה בכיוון הדתי ממש, ונהיו בזה זרמים וכתות ומסורות כמו דת שלימה, וממילא יתכן שזה כבר נחשב עבודה זרה ממש.
כבוד הרב, אכן לבקר אסור מהטעמים דלעיל, אך האם הם נחשבים לעובדי ע"ז, ונפק"מ לעניין יין נסך שאם נגע ביין אדם שמאמין בדת זו האם דינו כמוסלמי או כנוצרי שאף אסור בהנאה,
אגב בעניין לימוד בספרי ע"ז גם מה שכתב הרמב"ם הוא לימוד גרידא שאסור, אבל לימוד כדי לדעת את הדין בוודאי שרי, וכך עשו הסנהדרין שידעו כל מיני סוגים של ע"ז ודרך עבודתה כדי שיוכלו לדון, ואף הרמב"ם מעיד על עצמו שקרא בכל הספרים של ע"ז בעולם כדי לידע טעמי המצוות.
הבודהיסטים הם עובדי עבודה זרה לכל דבר וענין. יש להם פסלים ומקטירים להם קטורת.
הדת הבודהיסטים, במובן התאורטתי שלה, אינה עבודה זרה.
אבל בפועל כל העוסקים בה, וגם הפילוסופיה עצמה הפכו לעבודה זרה גמורה ע"י ערבוב עם דתות אחרות מהאיזור שהן עבודה זרה גמורה.
והדבר מזכיר את תוכחת רבי יהודה, כמדומני, לבני קדם על ספריהם בפרקי היכלות.
גם האמת שהייתה בהם מעורבבת עם עבודה זרה וטומאה.
ככה שהבודהיזם בפועל הוא עבודה זרה לכל דבר.
עבודה זרה. להתרחק כמו מאש.
אפילו הבודהיסטים ה'מתונים' טוענים שאין אמת, כלומר ביטול התורה כולה.
הדבר היחיד שצריך לזכור לגבי מקומות כאלה זה לא להיכנס, וכשעוברים ליד זה ברחוב – להסיט מבט.
אינני מבין אריכות התשובה הרי אפילו אם אסור לקרוא בספרי מינים וכדו' דמשכי אחריהו וכדו' לא מצינו את שאר איסורי הרחקות כמו באיסור עבודה זרה, ולא מצינו איסור ישיבה עמהם או כניסה לבית עבודה של מינים.
וודאי אין הבודהיזם דת והראיה שהרבה מהעובדים שם לקחו עבודה זרה אחר כדי לעובדה, ואין הגדרה לדת בלי להאמין שיש איזהכח עליון בין אם הוא מחלקי הטבע או משהו אחר אבל זה בסיס הגדרה של עבודה זרה והוא פשוט.
לא הבנתי דבריך, ראה את דברי מנורת המאור שציטטתי.
השאר תגובה