בס"ד, הרב יסביר לי בבקשה, אני העמקתי ואין לי תשובה ישרה, בדין מתעסק
ע"פ הגמרות כריתות יט.: , שבת עב: עג, וכו…
בדעת רשי : כאשר – מתעסק – כאשר לא נעשתה מחשבתו כלל וכלל כגון: נתכוון לחתוך את התלוש וחתך את המחובר.
ואילו התוס מוסיף על רשי, שגם במציאות של "טעות במציאות" יש לו דין של מתעסק
וע"פ הקושיא של רע"א על תו"ס פרק כלל גדול בשבת: היודע שהיום שבת הוא שוגג וחשב שלא שבת והרי זה טעות במציאות ואיך מתעסק שהרי גמרא מפורשת ששגג,
וכן קושיא נוספת על התו"ס
נכנס לבית המקדש וחשב שבית כנסת נכנס, חייב קורבן וכיצד אמר תו"ס שטעות במציאות זה מתעסק?
ותרצו זאת ב:
חלקת יואב סימן ז : אומר אם יצא לך פעולה משם אחר הרי זה מתעסק אבל על אותו שם פעולה זה שוגג (ז"א אם לא עשית את אותו שם פעולה מתעסק, כגון לחתוךתלוש שפעולתו מוגדרת היתר גמור, וחתך את המחובר ונמצא שעובר על מלאכת קוצר.
וכן תירץ אחרת הקהילות יעקב שבת סימן לד (הסטייפלר) טעות במציאות שנובעת מטעות בחושים של האדם, על זה אומר התו"ס שהוא מתעסק. אבל טעות במציאות שניתן היה לברר אותה זה שוגג. ( כגון:אדם רואה בעיניו תלוש (חוש הראייה) ותלש וזה מחובר, לכאורה אין לדון אדם כזה שהטעות היתה בחושים של עצמו והם הטעו אותו) לעומת זאת אדם שחשב שהיום שבת זה לא טעות בחושים(ראיה שמיעה..) אלא טעות שיכל לבדוק אותה ורק שיש לו חוסר ידיעה.
ונראה שע"פ רשי יש מענה לכל הקושיות על התוס שהרי לשיטתו טעות בין במציאות ובין בדין הוי שוגג.
ולבעייה שלי:
הבנתי היא מדעת רוב הפוסקים שהלכה כתו"ס והשו"ע לא ממש דן בזה.
האם להלכה אנחנו אומרים שתמיד כאשר יש טעות במציאות בין אם זה חשב שזה תלוש ונמצא שאותו הדבר מחובר ובין אם חשב לחתוך היתר וחתך מחובר ועוד דוגמא אם הניח על הפלאטה בשבת דבר העטוף בנייר אלומיניום מתוך מחשבה שכבר עבר בישול/אפייה והתברר שמעולם לא עבר. ובהניחו על הפלאטה נמצא מכשיר המאכל ועובר לכאורה על מבשל/אופה, האם דינו בכל אלה להלכה למעשה כמתעסק? ואם כן פטור כלא עשה עבירה מעולם ורק טוב שיהרהר תשובה, או שיש חילוק בין עבירה דאורייתא לדרבנן? והאם יש רשות להינות מאותו המאכל או החפץ שעברו עליו ב"מתעסק " ?
בתודה מראש.
תשובה:
שלום רב
אכן, אדם שמניח על הפלטה דבר שהוא סבור שהוא מבושל ונמצא שאינו מבושל הוא נחשב מתעסק, כמו בסבור שהוא תלוש ונמצא מחובר [כמובן כל זה בהנחה שאין בעיה של איסור חזרה]. לגבי הנאה מדבר שנעשה בשבת באופן של מתעסק נחלקו הדעות: בפרי מגדים סי' שיח משב"ז ס"ק ב כתב להקל, וכן נראה בביאור הלכה בסי' שטז סעיף ה. וכן יש לצרף לזה את הכרעת הגר"א שהקל במעשה שבת אף בשוגג, לא רק במתעסק, כמובא במשנה ברורה בתחילת סי' שיח. וכ"כ בשמירת שבת כהלכתהפ"י הערה מד. אולם בשו"ת עונג יו"ט או"ח סי' כ אסר זאת, וסבר שמתעסק ושוגג דינם אחד לענין מעשה שבת, וכ"כ במנחת ברוך סו"ס ט. כמובן כל הנדון לדרכו של רעק"א הנ"ל שסבר שמתעסק כעין זה אסור מן התורה.
מקורות:
