שאלה:
יש לי פתק עם הדפסה של המילה י-"ה כשמיד לאחריה בדיוק באותו משפט, במילה נפרדת אחרת, מופיעה המילה ו"ה.
האם לצורך העניין הנ"ל יחשב מחיקת שם השם כשהאותיות לא מצויות ברצף הויה אך מצויות בשתי מילים נפרדות זו אחרי זו בהדפסה?.
תשובה:
שלום רב
כיון שזה בשתי מילים שונות ובשתי שוות נפרדות אין ביניהן קשר, אולם עצם החיבור י-ה צריך גניזה.
האם אפשר לשרוף את זה?
חלילה, צריך לגנוז. רק ספר תורה שכתבו מין – כופר, נשרף.
השאלה היא האם הם נמחקים?
שאלה נוספת היא: האם לגרש שחוצץ בין האות י' לאות ה' עם גרשיים מעל (י-"ה) יש נפקא מינה, ועוד יותר כאשר זה בהדפסה ממדפסת ולא בכתב יד או על קלף וכיוצ"ב?
האם את זה ניתן יהיה למחוק או לשרוף וכיוצ"ב?
השם י-ה אסור למוחקו.
בענין זה נחלקו הדעות, באבני נזר יו"ד סי' שסח כתב שזה אינו מועיל ועדיין יש לגנוז, אולם הגרי"ש אלישיב הורה בזה להקל כמובא בס' גנזי הקודש פרק ז' וכן נראה מדברי עוד אחרונים, לכן לכתחילה יש להחמיר בזה ובשעת צורך גדול יש להקל.
רוצה לומר: האם יש הבדל בין מה שנכתב ביד אדם על נייר רגיל לבין הדפסה על נייר רגיל בכל הקשור למחיקה או שריפה של שם י-"ה (עם גרש).
מה השוני בין השניים לעניין מחיקה?
החוות יאיר סבר לחלק בין ספרים הנדפסים לכתב יד אדם, אולם במשנה ברורה בסי' מ דוחה דבריו מכל וכל ומחמיר בכל אופן.
עוד שאלה: בשים לב לנתונים הנ"ל לפיהם השם י-"ה עם גרש וגרשיים וכן הודפס על נייר רגיל שלא בכתיבה עליו ו/או צולם, האם נאמר שיש הבדל בין שריפה ישירה ממש של נייר זה באמצעות הדלקתו לבין שריפה בגרמא וזאת באמצעות הנחת הנייר בתוך כלי על הכיריים ולאחר מכן הדלקת האש תחת הכלי באופן שלא יישרף מיד אלא ייקח זמן עד שהנייר יישרף כולו??
במילים אחרות, לאור הנתונים הנ"ל, האם יש הבדל בין מציאות של הדלקת נייר עם מצית וכיוצ"ב לבין מצב של הנחת נייר זה בתוך כלי על כיריים כך שישרף בגרמא מהאש תחת הכלי לאחר זמן עד רק לאחר שהכלי יתחמם (לא באופן מיידי רק לאחר זמן מה)?
אינני חושב שדבר כזה יחשב גרמא, זה שלוקח זמן לנייר להשרף אינו אומר שהמעשה אינו ישיר.
המגדל צופים חלק יורה דעה סימן סו (עמ' קעז) דן בענייני גרמא: מה עושים כאשר בכתלים של בית הכנסת כתובים פסוקים עם שמות שאינם נמחקים והקהילה החליפה את בית הכנסת למקום אחר, ובמקום שורפים יין שרף שעם הזמן כנראה ישחיר את המקום וימחוק את השמות שעל הכתלים.
האם לא נקיש מכך גם לעניין גרמא בשאלה דלעיל?
קישור באינטרנט למקור: http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_49731_179.pdf
הבדל גדול, שם מדובר כפי שאני מבין מדבריך בדבר שאינו נעשה באופן ישיר אלא הולך ומתהווה במשך הזמן על ידי שחרירות הכתלים, על ידי פעולות רבות וללא כוונה.
מה עם מה שאמר דוד להשליך חרס עם השם ואני מצטט פסקה ממאמר שראיתי שיש דעות לעניין גרמא במחיקה: "בשיח יצחק כתב לבאר, שדוד שידע את הדין מעצמו שמותר לכתוב השם על החרס ולהשליכו לנהר (כמבואר ברש"י סוכה נג, א), באמת כך היה טעמו שאין בדבר אלא גרמא, וגרם מחיקת השם מותרת, אולם מפני שנמנע מלהורות הלכה בפני רבו, שאל הדין אצל אחיתופל, והוא לא ענהו מן הטעם הזה המרווח לפי ההלכה, שלא היה ניחון בסגולת החכמים לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא (עי' סנהדרין קו, ב), והוזקק לשאת ק"ו ממחיקת השם במגילת סוטה, ואחרי ששמע דוד מפיו להתיר, נהג כן עפ"י הנימוק שעמו, משום שאינו אלא גרמא, עיי"ש, וכ"כ ביד דוד. וע"ע בלשון לימודים (או"ח דף יג)."
ראה קישור ממקור באינטרנט: http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=794&cat=6&haoro=1
האם בכ"ז יש נאמר שיש דעות מתירות גרמא במחיקה?
אכן מעניין. אולם גם שם לא מדובר על מחיקה מידית, לשרוף באש לא נראה לי שיש הבדל אם זה ביד או בסיר.
אז בעצם מה בין זריקת לתוך מים שמוחקים את הכתוב אט אט לבין הנחה בתוך כלי על כיריים שבו האש מוחקת את הכתוב ולוקח זמן עד שהאש מחממת את הכלי, הרי בשניהם המחיקה אין המחיקה מיידית אלא לאחר זמן מסויים לא כן?
מלבד זאת, אזי שמתוך המקורות מובן שאין בזמן שלוקח להימחק עסקינן אלא בעצם הגרמא שיש במעשה זה ובמעשה העקיף שיש בכך לא?
האם שנייה יותר או שנייה פחות האם זה מה שיקבע גרמא?
אינני יודע. בכל מקרה לא ניתן ללמוד מהמעשה בדוד המלך שהיה בזה ענין של פיקוח נפש של ממש.
במסכת מכות דף י"א בעניין דוד המלך רש"י דן בטעם משום לא תעשון כן להשם אלוקיכם ולא מביא שם טעם משום איסור מחיקה, ונראה שגם לא נכנס לעניין פיקוח נפש. אז אולי בכ"ז עניין פיקוח נפש לא נלקח כאן בחשבון לעניין מחיקה?
לא תעשון כן זה המקור לאיסור המחיקה.
השאר תגובה