לכבוד הרבנים הגאונים, יישר כח על האתר הנפלא שמזכה את הרבים מידי יום ביומו בדברים נפלאים. אין קץ לשכרכם.
שאלתי היא בנדון שליח הקונה דבר מה לחבירו, ובהגיעו לחנות הוא רואה 1+1 ורוצה את הדבר הנוסף לעצמו, או שאם יוסיף כך וכך שקלים הוא יקבל מתנה, והוא מוסיף את הכסף ולוקח את המתנה לעצמו. האם צריך להביא זאת למשלח או שמא לא.
מה יהיה הדין במקרה שהשליח קונה מכספו של המשלח. האם לכאורה הוא יכול לקחת את המתנה לעצמו, בגלל שאם היה רוצה היה יכול להשאיר אותה בחנות (בגלל שהיא כבדה ואין לו כח לסחוב, לדוגמא).
או האם יכול לקחתה לעצמו בגלל שכאשר המשלח נותן את הכסף לשליח, הוא לא מתכוון שיקנה דוקא בכסף הזה, אלא יודע שהשליח יוציא את הכסף לצרכיו וישתמש בכסף מכל הבא בידו לקנות לו. וממילא הכסף אצלו בתורת הלוואה ושייך לו, והוא יכול להתחרט לפני הקניה ולהחליט שהוא קונה לו רק את החפץ ואת המתנה משאיר לעצמו. או להחליט שהוא קונה את הכל לעצמו ואח"כ למכור למשלח את החפץ ללא המתנה.
ומה יהיה הדין אם השליח קנה בכרטיס האשראי שלו.
והאם יש חילוק בין מקרה של 1+1 לבין מקרה שהשליח צריך להוסיף עוד 20 ש"ח מכספו לקבלת המתנה.
והאם יש בכלל דיני שליחות במקרה שחבר מבקש טובה מחבר, ללא מינוי מסויים וללא שום התחייבות מצידו של החבר?
והאם כאשר השליח מחליט לקנות לעצמו את המוצר זה מספיק, או שמא צריך לומר בפה מלא שהוא קונה לעצמו?
והאם צריך עדים לכך? (כי הפה שאסר הוא הפה שהתיר, ואין עדים שעשאו שליח).
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
במבצע של 1+1 המוצר הנוסף הוא של המשלח ולא משנה אם משלם בכספי המשלח או בכסף אחר. לא יועיל אם יאמר שהנוסף הוא של עצמו. אבל הוא יכול לקנות מכספי עצמו את השניים ולומר למשלח שהוא מוכן למכור לו אחד במחיר כך וכך.
במקרה שנדרש לשלם על השני תוספת מחיר מסתבר שהשני הוא של השליח.
מקורות:
כאשר יש מבצע לכאורה דינו כהוסיפו לו בדבר שאין לו קצבה שהכל למשלח. עיין שו"ע חו"מ סי' קפג סעיף ו. אם קונה לעצמו בכספי המשלח, ייתכן שהמוצרים יהיו שלו, עיין שם סעיף ד, אבל אסור לעשות כן משום איסור גזל. עיין בית יוסף יו"ד סי' קסח סעיף טז שאסור לשליח להשתמש בכסף. אם קנה לעצמו אינו יכול למכור למשלח מבלי לומר לו, כשם ששליח למכור אינו יכול למכור לעצמו. עיין שו"ע חו"מ סי' קפה סעיף ב.
אם נדרש לשלם עבור השני, לא מצינו שיהיה הריווח למשלח. ומסתבר שעדיף מתוספת בדבר שיש לו קצבה שחולקין משום שמעות המשלח גרמו, משום שבזה מחיר השני הוא נמוך וכספי המשלח הם גרמא עקיפה בעלמא.
