לתרומות לחץ כאן

לתת לעו"ד גוי לגבות את הריבית עבור שכר טרחתו

ניקח לדוגמה את ראובן ושמעון, שני יהודים שומרי תומ"צ.
ראובן עבד אצל שמעון במשך שנים ובמשך הזמן שמעון דילג על משכורת כאן ומשכורת שם, עד שבמשך השנים זה טפח לעשרות אלפי שקלים ויותר.
קראו לשמעון לד"ת וכו' וסוכ"ס התירו הרבנים לראובן ללכת לערכאות מחמת 'חוב ברור'.
הערכאות פסקו לטובת ראובן וחייבו את שמעון לשלם את החוב, בתוספת קנס וריבית על הכסף שלא שילם במשך הזמן.
וכאן השאלה: העו"ד של ראובן אינו יהודי ולוקח כשכר טרחה עבור הייצוג בבית המשפט, שליש מהסכום שקבע בית המשפט לטובת מרשו ראובן. האם מותר לראובן להעביר את זכותו על כסף הריבית לעו"ד שלו שכאמור, אינו יהודי ולשלם לו ע"י הריבית חלק משכר הטרחה שחייב לו עבור הייצוג בבית המשפט.

השאלה היא דחופה להלכה למעשה.
תודה,

תשובה:

שלום רב,

אסור לתת לעו"ד לגבות את הריבית עבור שכר טרחתו, גם לא שליש מהריבית המתייחס לחלקו של העו"ד. היה צורך לסכם עם העו"ד מראש שלא גובים ריבית, כדי שהוא לא ידרוש שליש גם מהריבית.

במקרה שההליכה לערכאות הייתה לאחר שהוכח שהנתבע הוא סרבן לדין תורה, ניתן לחייב את הנתבע גם בהוצאות משפט סבירות – לפי העניין – וניתן לגבות את הריבית על חשבון הוצאות משפט שהנתבע חייב בהם לפי דין תורה.

מקורות:

אם הלווה נותן את הריבית למי שהמלווה חייב לו כסף, הרי זו ריבית גמורה. עיין שו"ע יו"ד סי' קס סעיף יד וסי' קסח סעיף א.

לעניין חיוב הוצאות לסרבן עיין שו"ע חו"מ סי' יד סעיף ה. יש לציין שלא בכל מקרה שניתן היתר ערכאות, הנתבע חייב בהוצאות, אלא אם כן הוא סירב לדין תורה. מותר להוציא מיד הנתבע כסף המגיע לפי דין תורה, גם אם לפי החוק זה מוגדר כריבית.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בתשובה לא התייחסו
    1. לגבי הקנס אם מותר לקבל
    2. גם לגבי הריבית, הרי נקבע בחוקי עובד ומעביד כי כאשר המעביד אינו משלם בזמן ישלם לעובד עם ריבית או הצמדה
    בכל מדינה כפי החוק שם
    ואם כן כשאינו משלם בזמן זה אינו ריבית אלא שכך הותנה
    3. במקרה דלעיל אין זה ריבית הבאה מלוה למלוה אפילו לא בדרך מקח וממכר אלא ריבית שמחייב השופט הגוי את הישראל בעבור מו"מ שהיה לישראלים ביניהם ואת הכסף רוצים שיעבור מיד ליד העו"ד הגוי שבעצם הוא זה שגובה
    ואם בהנ"ל אסור האם יש דרך להתיר כשהכסף יכנס ישירות לחשבון העו"ד או אחר
    תודה

  2. 1. אני מניח שבית דין לא היה מחייב קנס. אם הנתבע היה סרבן והוא חייב לשלם הוצאות משפט, ניתן לגבות ממנו את הקנס על חשבון ההוצאות.
    2. בדין תורה יש בכך איסור ריבית וממילא לא ייתכן לומר שהוא עבד על דעת כן. אם נניח שכך הותנה מראש, הרי זה יותר חמור באיסור ריבית, משום שריבית שהותנה מראש אסורה מה"ת וריבית שהלווה משלם מעצמו אסורה מדרבנן.
    3. אם זה שמקבל את הריבית מעביר אותו למלווה, יש איסור אף אם הריבית לא הגיעה ישירות מיד לווה ליד מלווה (עיין רמ"א יו"ד סי' קס סעיף טז). במקרה זה, גם אם יהיה אופן שאין איסור ריבית, מכל מקום יש איסור גזל, אם המעביד לא חייב ריבית על פי דין תורה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל