שאלה:
א. מצוי בדורות האחרונים ספרי הלכה המתארים הנהגותיהם של גדולי ישראל, האם ניתן לסמוך הלכה למעשה?
ב. נתבאר בגמ' במסכת יבמות שדייני ישראל צריכים להיות נקיים מכל מום, וברמב"ם כתב שמשקפיים הוי מום, השאלה האם יש להעדיף דיין ללא משקפיים על פני דיין חריף עם משקפיים?
תשובה:
א. אני לא חושב שניתן לסמוך על זה להלכה, אלא אם כן הדברים אינם מתנגשים עם הלכות פסוקות. והסיבה, משום שלעולם אין לדעת מהי הסיבה שאותו גדול נהג כך, ניתן רק לשער. ולא מעבר לכך.
ב. אכן כך מבואר שצריכים שיהיו הדיינים נקיים מכל מום. אבל כתב כתב הרמב"ם (סנהדרין פ"ב הלכה ז') שאין זה אלא בסנהדרין ולא בדייני ממונות (בית דין של שלשה). ואגב, לא הבנתי מדוע אתה סבור שרוב המדינה הם בעלי מומים, מנין לך שצרכני משקפיים, הינם בעלי מום. ברמב"ם אכן כתב שם שצריכים שהדיינים יהיו "בעלי עין טובה" אבל ההקשר הוא כמובן שונה: "בעלי עין טובה ונפש שפלה וחברתן טובה וכו"
נראה לי שהכוונה שדייני ישראל חהיו נקיים מכל מום. זה לגבי דברים רוחניים.שלא יהיה בהם חטא בין אדם לחברו ובין אדם למקום. כפי שנאמר : והייתם נקיים מה' ומישראל. ולא מום פיזי .
לגבי מום רוחני זה בודאי נכון אבל זה לא חידוש…, למעשה ההלכה ברורה שבסנהדרין אין לקבל גם בעל מום פיזי.
השאר תגובה