למיטב הבנתי למסכנה אין ייעוד אלא מדעתה של אמה העברייה (קידושין יט.) והיינו שהיא צריכה להסכים, כמו בכל קידושין רגילים.
שאלתי היא באיזה אופן מדובר?
ממה נפשך – הרי היא קטנה ואין לה דעת, שאם תאמר שמדובר בנערה כבר יצאה בסימנים ועל כרחך שהיא קטנה ואינה יכולה להסכים.
תשובה:
שלום רב,
למעשה זה מחלוקת ראשונים שם האם הכוונה שאמרו 'אין יעוד אלא לדעת' כפי שאתה מצג כאן – צריך את דעתה, ולא ניתן לעשות בכפיה. ראה שם ברשב"א. ובתוס' שם ה,א ד"ה שכן כתבו שאין הכוונה שצריך את רצונה, אלא הכוונה היא שצריך להודיע לה שזה לשם קידושין.
אולם גם לדעת הרשב"א שצריך את רצונה, אין כל בעיה בקטנה. אמת, קטנה אין לה דעת לפעול חלות, אבל עדיין יש לה רצונות, ואם אמרו אין יעוד אלא מדעת הכוונה היא שלא לעשות בכפיה. לדוגמא, אם נאמר שפיתוי קטנה אינו נחשב לאונס. כלומר, למרות שאין לה דעת כמו לגדולה, אבל עדיין יש לה רצונות, ופיתוי כזה שנעשה מרצונה לא נחשב לאונס דהיינו לא נחשב לכפיה. וזה הכוונה גם במה שאמרו 'אין יעוד אלא מדעת' – שלא לעשות בכפיה.
