הרב דן אלעזרא והרב נתנאל וולנר
פרשת פקודי – מה טובו אהליך יעקב
פרשתינו פותחת בפסוק "אלה פקודי המשכן משכן העדות" וגו', וברש"י פירש וז"ל, המשכן משכן – שני פעמים רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל ע"כ. הרי ששם התואר "משכן" נגזר הוא מהמילה "משכון" והיינו שלא היה בחורבן הבית משום עונש על מעשיהם של ישראל גרידא, אלא אף תורת משכון היתה בחורבנו – שבמקום חורבן כלליות האומה נחרב ביהמ"ק כתחליפם.
ודבר זה נתפרש לנו אף מתוך דברי רש"י פרשת בלק (במדבר כד, ה) עה"פ "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" וז"ל, מה טובו אהליך – מה טובו אהל שילה ובית עולמים בישובן שמקריבין בהן קרבנות לכפר עליהם. משכנתיך – אף כשהן חרבין לפי שהן משכון עליהן וחורבנן כפרה על הנפשות שנאמר "כלה ה' את חמתו", ובמה כלה "ויצת אש בציון" ע"כ. אלא שתוכן דבר זה עלום הוא מאוד היאך בא חורבן הבית כתחליף לחורבנו האישי של כל חוטא וחוטא ששורת הדין מחייבת שיאבד מן העולם מחמת חטאו.
רק תשובת הדבר נוקבת היא ויורדת עד התהום, – שהאדם מישראל בלא השראת השכינה הרי הוא כמי שאינו ממש, שבאמת חורבן הבית הרי הוא אף חורבנו האישי של כל אחד ואחד. ויש להמשיל לזה מעשה שאירע בעיר בריסק שנשאל מרן רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל ע"י בני הקהילה האם יש להעדיף לקחת חזן לימים הנוראים שיהא בעל קול הערב לשומעיו אף שהיראת שמים שבו בספק גדול היא עומדת, או שמא יש להעדיף לקחת חזן ירא שמים מרבים, אלא שאין כוחו בפיו – ואין קולו ערב לשומעים.
והשיבם הגר"ח שחזן בלא קול ערב הרי אינו "חזן" כלל, משא"כ בחזן שאינו ירא שמים שאע"פ ש"חזן" הוא על כל פנים את מעלת היראת שמים אין לו, ולכן ודאי שכיון שמחפשים הם ליקח "חזן" עליהם להעדיף את המועמד בעל הקול הערב. והנוגע לעניינו אנו – שישראל בלא המקדש הרי הם כבטלים ומבוטלים מן העולם ממש, ואין המקדש בא כתוספת מעלה לישראל בלבד, אלא שזהו כל קיומם וסלע עמידתם בעולם.
אלא שפתח תקוה יש לנו ביחס לד"ז, דהנה על פס' זה ד"מה טובו אהליך יעקב" נאמר בגמ' סנהדרין קה, ב בזה"ל, מברכתו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו – ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות. ופירש"י, דכתיב "ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה" – הוא היה רוצה לקללם בכך שלא יהיו בתי כנסיות ולא נתן רשות ואמר "מה טובו אוהליך" ע"ש. הרי שיסוד עניינם של בתי הכנסיות ובתי המדרשות הוא כבית המקדש ממש.
והדברים אף מבוארים בגמ' ברכות ח, א, מאי דכתיב "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב" אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות, והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד ע"ש.
ויעוי' בכל זה בדברי המהר"ל בגור אריה פר' בלק שם וז"ל בקיצור, ומה שרצה לקלל אותם בקללות אלו שלא יהיה להם בתי כנסיות ובתי מדרשות, כדי להפריד חס ושלום השכינה מישראל. כי כל זמן שיש להם בתי כנסיות ובתי מדרשות – השכינה בישראל וכו', וכל כוונת בלעם חס ושלום להפריד שכינה מישראל, והפך הקדוש ברוך הוא וברכם "מה טובו אוהליך יעקב ומשכנותיך ישראל" ע"ש. ומזה יש לנו ללמוד גודל מעלת לימוד התורה שבלעדיה הרי אנו כלא קיימים כלל.
