לתרומות לחץ כאן

האם מותר לתת לעובד זר לבשל עבור זקן שהוא בכלל חולה שאין בו סכנה?

שלום רב לרבנים שליט"א!

האם שייך בישולי גויים ביום חול לצורך חולה שאין בו סכנה.
מצד אחד כתוב בב"י בסו"ס קי"ג וכ"פ הרמ"א שם שתבשיל שבושל ע"י גוי בשבת מותר לבריא במוצ"ש וכ"פ נקודות הכסף שם וכ"פ משנ"ב בסימן שי"ח ס"ק י"ד – משמע שהתבשיל מותר לכולם והסיבה היא שלא גזרו בחולה או משום שאין את החשש של חתנות [ריטב"א פסחים כה: ד"ה איכא דאמרי] או מטעם שזה איסור קל שאינו איסור עצמי. – ויוצא שגם ביום חול לא גזרו לגבי בישולי גויים לחולה, אפילו שישנה אפשרות לבשל ע"י ישראל.
ומאידך גיסא דעת הט"ז סוף סימן קי"ג לאסור אפילו לחולה במוצ"ש וכ"פ המשנ"ב לאסור בסימן שכ"ח ס"ק ס"ג [המשנ"ב סותר את עצמו] וכ"פ פמ"ג במשבצות זהב סק"ו וכ"פ הלבוש בסימן שכ"ח סי"ט לאסור בישולי גויים ביום חול וכ"פ בא"ח פרשת בא וחזו"ע שבת חלק ג', כי הם מבינים שרק בשבת שאין אפשרות לבשל ע"י ישראל התירו ע"י גוי אבל כשישנה אפשרות במוצ"ש לבשל ע"י ישראל אסור ע"י גוי.
ומרן השו"ע ביו"ד לא גילה דעתו אבל בהלכות שבת גילה דעתו בסימן שכ"ח סי"ט "חולה שאין בו סכנה לא גזרו משום בישולי עכו"ם" – האם אפשר ללמוד מכאן שדעת מרן להקל בבישולי גויים גם ביום חול אפילו שאפשר לבשל ע"י ישראל?
לי נראה שכיוון שמדובר בחולה ויש דעות בראשונים שלא גזרו משום חתנות וגם מרן סתם בהלכות שבת להקל [ולא ציין שדווקא בשבת יש להקל], אז אפשר להקל לעובד זר לבשל לצורך חולה שאין בו סכנה [ללא הצירופים של הראב"ד שמבשל בבית היהודי, וללא ההיתר של הרמב"ן שלא גזרו בשפחות)] האם ההוראה היא נכונה?
אשמח מאוד לתשובה מהירה כי זה מעשים בכל יום
בברכה,

תשובה:

שלום וברכה

הקפת יפה את כל הענין, אולם להלכה נראה שקשה להוכיח מסתימת דברי השו"ע בהל' שבת שכוונתו להתיר גם בחול, שכן דבריו אמורים בהלכות שבת תוך כדי שהוא מסביר מה ניתן לעשות לצורך חולה אין בו סכנה שאסור לחלל עליו את השבת, וכי מוטל עליו בכל פיסקה ופיסקה לשוב ולהדגיש שדבריו אמורים בשבת?

אלא שקולא אחרת ניתן לומר בזה, במקום שקשה לבני המשפחה לבשל עבור החולה ורוצים להקל כדעת הרמ"א שדי בהדלקת האש בבוקר על ידי ישראל, שכן אפשר שדברי השו"ע והמשנה ברורה הנ"ל אינם אמורים דוקא בשבת, אלא בכל אופן בו קשה או לא ניתן לעשות זאת על ידי ישראל שלצורך חולה לא גזרו, וגם אם המצב מסופק אם הוא בכלל הקולא, מ"מ יש כאן ספק ספיקא, ספק אם הוא בכלל הגזירה וספק אם הלכה כדעת כדעת הרמ"א שדי בהדלקת האש, וממילא אפשר להקל באופן זה, כך כתב בציץ אליעזר חכ"א סי' סא.

בהצלחה רבה

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. ויש פעמים שהמצב קשה יותר שאין אפילו ישראל שידליק את האש בבוקר או במשך היום ובזה יש לייעץ שיקנו כירה חשמלית שהגוי יבשל רק איתה ואף אם הגוי ידליק אותה יש להקל בשעת הדחק, והטעם בזה שהרי ההבערה של החשמל נחשבת ככח כחו (המשך הפעולה מתחדשת בכל רגע) וממילא אינה נחשבת למעשה ישיר של הגוי וזה עדיף מגז, שהרי בכח כחו יש להוכיח מכמה פוסקים שאין איסור בבישולי עכו״ם ובפרט כאן שזה בבית ישראל במקום צורך כזה נראה שיש צדדים להקל. (ועיין אור לציון חלק ב בדין בישול בחשמל דחשיב כח כחו)

  2. אשמח לקבל מקורות לדבריך כח על פניו זה לא יועיל כלום, שהרי הגוי מבצע פעולה ממשית של בישול בזה שהוא מניח את הסיר על הכירה, אלא שאם יהודי מדליק את האש יש היתר מחמת שיש שותפות של יהודי בפעולה, ובישול משותף אינו אסור, אבל כח כוחו רק יאמר שחלק מהבישול נעשה בגרמא אבל שותפות יהודי אין כאן.

  3. המקור לזה שכח כחו ובפרט כח שלישית והלאה לא נאסר בבישולי עכו״ם הוא מרן הבן איש חי (פרשת חוקת אות כג) ואם כן לפי מה שכתב באור לציון חלק (ב פל״ו טז) והעתיק את לשונו לעניין שבת ומזה נלמד לכאן בהגדרה וז״ל אף שגם בחשמל יש איסור דאורייתא משום מלאכת הבערה, שהרי גם בגוף חימום לוהט יש משום מבעיר, מ"מ עדיף לבשל בחשמל, משום שבבישול בגאז ישנם שתי מלאכות מלאכת הבערה ומלאכת בישול, משא"כ בחשמל יש מלאכת מבעיר, אבל אפשר שאין בו מלאכת מבשל משום שרק כוח החשמל הראשון בא מכוחו, אכל זרם החשמל שבא אח"כ אינו נחשב אלא ככח כוחו, שכל רגע נוצר כוח חשמל חדש שלא היה קודם לכן בעולם כלל, ואין לו קשר עם הכוח הקודם. דהנה יצירת החשמל כך היא, השמן המגיע מן האניה לתחנת הכוח נאגר במיכלים, ואח"כ נשאב במשאבה חשמלית למקום התנור, ושם בוער ומתכלה, וע"י החום מתחממים המים הנמצאים שם, והמים הופכים לקיטור המניע בכוחו את הטורבינה שממנה נוצר זרם החשמל, והוי ככוח כוחו, וחשיב כפנים חדשות שבאות לכאן. וכיון שצריך למעט במלאכות כמה שאפשר, וכמבואר בשו"ע סימן שכ"ח סעיף ט"ז, וראה עוד במ"כ שם ס"ק מ"ר, לכן עדיף לבשל בחשמל, שעצם הבישול לא נעשה על ידו מלבד עצם ההבערה, מאשר בגאז, שגם הבישול נחשב שנעשה על ידו. (ועכ"פ בעלמא ודאי שאסור לבשל בחשמל כשבת משום איסור שהיה לכתחילה) עכ״ל וממילא כאן ה״ה במצב כזה בצירוף שזה בבית של ישראל שיש ראשונים שמתירים וגם לצרף עובדת בבית כשפחה וכו יש להקל בכירה חשמלית.

  4. לכאורה אין ראיה מדבריו להקל [אגב הוא באות כב לא כג]. הבן איש חי שם מדבר לגבי בישול סוכר שהנחת הסוכר על האש והיחס בין האש לסוכר נעשה על ידי גלגלים, ואין כלל קשר ישיר בין הגוי לדבר המתבשל, והבישול כולו בהדגשה על כולו נעשה על ידי כח כוחו. בשונה מכאן שהגוי מניח את הסיר על הכירה שזה ודאי עיקר הבישול, ומה שהאש הודלקה בכח כוחו זה כלל לא רלונטי, כי סוף סוף לפחות חלק מהבישול נעשה על ידו ממש. עכ"פ צריך ראיות ובודאי לא ניתן ללמוד זאת מהבן איש חי הנ"ל.

  5. ציטוט מתוך ספר שו"ת עטרת פז חלק (א כרך ב – יורה דעה, הערות סימן ב הערה ו ) כתב ששמעו משם הרב בן ציון להתיר בישולי עכו"ם בחשמל.
    וז"ל "ועוד יש להוסיף ולומר, דאם אותם תנורים הם פועלים על ידי חשמל דהדבר קיל טפי, כי הנה עתה שמענו משמיה דהגאון מוהר"ר ב"צ אבא שאול שליט"א, (זצ״ל) חידושא רבא. דבאותם הדברים הנאפים ומתבשלים ע"י תנורי חשמל, ליכא בהו משום בשו"ג, ואפילו אם הגוי הוא אשר מפעיל את התנור. וטעמו ונימוקו עימו, כי הנה זרם החשמל פועל בתדירות גבוהה [של 300 ק"מ לשניה לערך], וא"כ נמצא שאותו כח חשמלי שמחמם את התנור, אשר בא מכח הרמת המתג שע"י הגוי חלף הלך לו תיכף ומיד תוך שניות מועטות, והרי באותו כח חשמל שע"י מעשה הגוי לא היה בו כדי לאפות ולבשל, וכח החשמל שיבוא אח"כ ומבשל את התבשיל הזה אין בו כלל מידו של העכו"ם, שהרי זהו רק כח כוחו, דהרי כאמור בכל שניה בא כח חדש, והחשמל שבא עתה אינו כלל מכוחו של הגוי, אלא מכח כוחו שהרים לפני כן את מתג החשמל ואיפשר את זרימת החשמל. ומכיון שכן יש להתיר בישול כזה שע"י גוי היכא דהתנור פועל על חשמל. ורק בישול הנעשה ע"י גאז או חומר בערה כנפט או סולר שהוא פעולה מתמשכת של הגוי, יש בו משום בישול עכו"ם. ודפח"ח. וא"כ יש לצרף ענין זה לקולא כאן. וגם הלום ראיתי להרב בן איש חי בשנה שניה (פר' חוקת אות כב) ומהתם איכא נמי תנא דמסייע ליה למר. ע"ש היטב. עכ"ל

  6. קיבלתי. למרות שאם בדידי הקטן תליא מלתא חידוש זה נראה לי גדול מידי.. וכי יעלה על הדעת לפי ביאורו של האור לציון שגם בשבת הנחת אוכל שאינו מבושל תחשב רק כגרמא ולא כבישול ממש, נדמה שלא נזכרה כזו סברא בפוסקים. ומ"מ דבריך יש להם מקור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל