שלום כבוד הרב
מזה זמן שביני ובין אשתי ישנם חילוקי דעות רבים ,
מאחר שלא הצלחנו להתגבר על חילוקי הדעות עזבתי את הבית , לבקשתה, אחרי תקופה חזרתי הביתה ושוב ביקשה שאצא וזאת על מנת שהילדים לא יחוו ריבים וצעקות , לפני כחודש התחלנו בהליך הגירושין , אני רציתי שלום בית אך אשתי לא מעוניינת לכן פתחנו תיק לגירושין בהסכמה , לאחר שהסכמתי לגירושין לבקשתה ( אם אתה אוהב אותי תשחרר אותי, אמרה לי…) הגענו לבית הדין הרבני וקיבלנו את האישור שלו , בשבוע האחרון הבעתי חרטה על כך וחשבתי שעדיין לא מאוחר לשלום בית , הסברתי לאשתי את רצוני , אולם היא עומדת על דעתה לגירושין בכל מחיר , אפילו במחיר של הכפשה עצמית ומוכנה להגיד ביום השיטין שהיא הייתה לא עלינו עם מספר גברים , רק כדי להיות ״אסורה על בעלה״ , היא אפילו שאלה שאלת רב , באינטרנט כדי לבדוק מה יכול למנוע את השלום בית ,הכל בכל מחיר
אשמח לעצתך האם לשחרר או למרות הכל להודיע שברצוני שלום בית , אני יודע באמת ובתמים שהיא לא בגדה בי .
תודה רבה
מקווה לתשובה מהירה הטקס הוא ביום שלישי הקרוב
תשובה:
שלום רב,
אני לא יודע לענות לך אם "לשחרר" או לדרוש שלום בית. איך אני אמור לדעת מה יותר טוב לך, כשאיני מכיר אותך ולא את אשתך?
אבל לעצם השאלה, גם אם חתמתם הסכם גירושין. לא ניתן לכפות עליך לתת גט. אדם יכול להתחרט, גם אם הוא הסכים לתת גט. רק כדי שלא לשבש את תוכניותיה של אשתך, ואת הלו"ז של ביה"ד הרבני, מן הראוי שתודיע קודם שאין בדעתך להופיע. התיק של גירושין בהסכמה יסגר. ומנגד יוצע לאשתך אם היא רוצה לפתוח תיק גירושין רגיל, שאליה תוזמן, וכמובן שתהיה חייב להופיע בדיון.
העובדה שהאישה מתכוונת לומר שהיא אסורה לבעלה, לא יועיל לה הרבה, שכן אתה לא מאמין לה ולא חייב להאמין לה כפי שכתוב המשנה בנדרים .(צ,ב). אלא שבאמירה כזו, היא עלולה להפסיד את הכתובה שלה, גם אם לבסוף תסכים לגרשה.
