לתרומות לחץ כאן

היסח הדעת בברכות

על פי מה שפסק מרן ברעז ס׳ ה. אם אדם מכוון בדעתו בשעת הברכה, שברכה זו תתפוס כל מה שיהיה בדעתו לאכול (שברכתו כנ״ל) ולאחר הברכה (ואכילה ממין מסוים) ניגש למטבח ורואה שם מאכל שעליו הוא מבחינתו ״וודאי לא חשב״ (אף על פי שהיה בביתו)האם צריך לברך עליו? וגם אם כן- האם על מאכל שלא ידע כלל שיש בביתו צריך לחזור,? (כי היום קצת קשה לי בכללי לכיוון ״על כל מה שיתחשק לי שברכתו כנ״ל״ כי זה קצת מרגיש לי שאני נהנה מהעולם בלי ברכה כאשר אני אוכל מאכל שלא חשבתי עליו- רק מכיוון שברכתו שווה לדבר אחר שאכלתי). אולי קצת השאלה בניסוח שונה: האם הכוונה הנ״ל מעלה מאווד את הסקאלה של מה שנפטר על ידה (ואז דברים שלא צפיתי כלל לא יפטרו-) אוו שאמרינן שהיא פוטר הכל ממש (ואז עפ מרן הנל דווקא ממקום אחר צריך לחזור לברך) אשמח לתשובה עם מקורות וסליחה מראש על השאלה (פשוט אני שואל מתוך סוג של עיון בענין הזה) ותודה מראש על התשובה

תשובה:

שלום רב

הכלל הוא שדעתו של אדם על כל מה שבביתו או שהוא עשוי לאכול בשעת הסעודה, כך שגם אם לא ידעת או לא תכננת הכל כלול. כמובן, דין זה מדובר דוקא בשעה שאדם קובע את עצמו לאכילה, אבל אם הוא מנשנש משהו קטן ואין לו כל כוונה לאכול עוד, עליו לברך על הדבר השני בנפרד. הדברים מפורשים בשו"ע ואינני יודע לאיזה ענין אתה מחפש מקורות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל