עקב שיפוצים של בית כנסת קיים. אנו נמצאים בדירה הממוקמת בבנין מגורים ושם התפילות והלימודים במשך כל היום כולו.ספר התורה נמצא בדירה אחרת. ומגיע לבית הכנסת הזמני רק בשעת קריאת התורה.
מה הדין לגבי – נפילת אפים, תחנון, 13 מידות. מה נוהגים מה אומרים ומה לא אומרים ?
תשובה:
שלום רב
בענין זה יש הבדל בין אשכנזים לספרדים: מנהג האשכנזים שלא לומר נפילת אפיים במקום שאין ספר תורה [אולם יכולים לומר את המזמור ללא נפילת אפיים וכן יכולים לומר וידוי], אולם הספרדים נוהגים להקל בכך בפרט במקום שיש שאר ספרי קודש, ובפרט למנהגם שבלאו הכי לא נופ]לים אפיים אלא רק אומרים את המזמור המתאים.
מקורות:
המקור שלא לומר תחנון אלא כשיש ס"ת, הוא בספר הרוקח (סי' שכד). ומרן בב"י (סי' קלא) הביאו וכתב ע"ד: ואני אומר, אם קבלה נקבל, ואם לדין, יש תשובה. ובשו"ע השמיט דבריו, משום דלא ס"ל. וגם מדברי השו"ע (סי' קלא ס"ד) לגבי בית האבל מוכח שאין הדבר תלוי בס"ת. ועי' שיירי כנה"ג (הגב"י ד) שכתב דמהר"א גאליקו בתשו' כת"י הסכים לדברי הב"י. וכתב עוד שמנהג המהרי"ט כמרן השו"ע. ושכן נהג בעצמו. וכ"כ מרן החיד"א בברכ"י (א ובשיו"ב א), וכך המנהג לדינא. ועי' ילקו"י (מהד' תשס"ד עמ' שפו).
כמו כן, אף למנהג האשכנזים שנמנעים מלומר תחנון באופן כזה, יש שכתבו שאם יש ספרי קודש בבית, דינו כמקום שיש בו ס"ת, ואפשר לומר תחנון, וכ"כ בשיירי כנה"ג (הגב"י ו) ועוד. וכן הביאו החת"ס (בהג' לשו"ע שם) והאג"מ (ח"ה מאו"ח סי' כ אות ה), ועי' ארחות רבינו (ח"א עמ' סז), אלא שלמעשה לא סמכו על כך אלא בצירוף סברות אחרות, כמו בירושלים החדשה שבלאו הכי יש סוברים שדינה כמו בעיר העתיקה שאומרים שם תחנון גם בלי ספר תורה כיון שתמיד נחשב שעומדים שם לפני ה', או בבית ספר שרוצים לחנך את הילדים לאמירה זו. אולם לדעת מרן השו"ע נראה דא"צ בזה, ובלא"ה אומרים נפילת אפים. וגם בשיירי כנה"ג כתב להדיא דהיינו דוקא לדעת הרוקח. ולכן, אין נראה לחלק בזה בין גינה וחצר לבית.
במקרה הזה אם יביאו ספר תורה. לפני תחנון ויוציאו אותו אחרי קריאת התורה. אז אפשר לאשכנזים לומר תחנון ?
אפשר.
והביא בשו"ע הרב להלכה,
שאפילו יחיד המתפלל בביתו. אם זה בשעה שהציבור מתפלל בביהכנ"ס בעירו, נופל אף הוא.
השאר תגובה