לתרומות לחץ כאן

חולת אפילפסיה שלא סיפרה קודם נישואיה לאחר כמה שנים בעת הגירושין מה דין הכתובה

האם צריך לשלם כתובה אם האישה חולה באפילפסיה קשה ולא גילתה לבעל רק אמרה שמתעלפת ונשואים כבר כמה שנים והיא בהריון עכשיו

תשובה:

שלום רב,

התשובה יכולה להיות רק באופן כללי, ולא פרטני, משום שלא פורט כלום בשאלה מעבר לכך שהאישה חולה אפילפסיה ולא סיפרה קודם נישואיה.

באופן עקרוני, מום שהאישה לא סיפרה קודם לכן, למרות שבדרך כלל אינו גורם למקח טעות ברמה כזו שתפטור אותה ללא גט [רק מום גדול לדעת הרבה פוסקים אינה צריכה גט, ראה בית הלוי ח"ג סי' ג' ד', למרות שהוא מדבר על מום באיש, ואין כאן המקום להאריך]. בכל זאת, די בזה כדי להוציאה ללא גט, כפי מבואר בגמ' בכתובות (עג,א) קידשה סתם ונמצאו בה מומין, לדעת רבא צריכה גט מספק, ולכן הוא פטור מכתובה מאותו ספק למרות שהיא צריכה גט. ובפשטות ההלכה נפסקה כרבא, ראה שו"ע אבה"ע סי' לט סעי' ה'. וגם אם הלכה כרבה ורב חסדא שצריכה גט מדבריהם, לכאורה מכתובה הוא פטור. וכך גם עולה מדברי השו"ע בסי' קטז שהנושא אישה ויש טענת מקח טעות, אין לה כתובה. שם גם הוזכר המקרה שהתברר שהיא "נכפית" שזה דומה קצת למחלת הנפילה, וראה גם בשו"ת מהר"ח אור זרוע (סי' קע).

אלא שכאן הם כבר חיים כמה שנים ביחד, ולכאורה יש כאן מחילה. אני לא יכול לקבוע כך משום שאיני יודע מה הסיבה שהם המשיכו לחיוב כך ביחד, ואם הוא לא שם לב לכך כמה שנים, יתכן שאין זה מום כל כך חמור. בנוסף, צריכים לתת את הדעת לעובדה שהיא סיפרה לו שהוא מתעלפת, כלומר, יש כאן חריגות מסויימת, האם היה עליו לברר יותר או לא, כל זה צריך להתברר בבית הדין.

ראה בשו"ת אור גדול (סי' ה') שכתב תשובה ארוכה מאד בענין אישה חולה שלא גילתה לפני נישואיה שיש לה מום. הדברים התגלגלו 9 שנים, ורק אח"כ הוא דרש גט. ובכל זאת, באור גדול שם, הסביר מדוע ספצפית במקרה שם לא ניתן להסביר שהוא מחל על המום, אלא להיפך, הוא ניסה בכל כוחו לטפל בזה, ומשלא הצליח, הרים ידים ודרש גט.

עי' שם באות יב – יג שהאריך בענין 'שהה מחל', מתי זה ראיה למחילה ומתי לא, והדברים עמומים כפי שכתב שם, ובעצם הכל לפי ראות הדיין, שם גם הוסיף סברא כי מאחר שהיום לא ניתן להנשא לאה אחרת וגם לא לגרשה בעל כרחה מחמת חדר"ג לא תמיד השיהוי הוא ראיה למחילה.

אולם באות יד (ד"ה וא"כ שפיר) הוסיף סברא נוספת כי גם אם אין אנו אומרים שהעובדה שהמשיך לחיות איתה מהוה ראיה למחילה על תביעת הגט, בכל זאת זה ראיה למחילה על הכתובה. משום שכתובה ושאר חיוביה זה התחייבות הדדית בין הבעל לאישה. כלומר, הבעל לא יכול להחזיק את החבל בשתי הקצוות ולומר עדין יש לי הזכות להחליט אם למחול או לא, ובנתיים להמשיך לקיים איתה יחסי אישות בלי שיתחייב בכתובה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל