שלום רב, אני אמא ל 3.
גיליתי שאני בהריון רביעי ונפשי לא מוצאת מנוחה.
אני מאוד מתלבטת מה לעשות עם ההריון הזה מאחר ואת שלושת ילדי גידלתי בקושי נפשי ועומס נפשי ופיזי רב. אני המפרנסת העיקרית ללא תמיכה
או עזרה כלשהיא מהמשפחה(הם לא נרתמים גם כשמבקשים)
אינני חושבת שאחזיק מעמד מבחינה נפשית ופיזית כך שלא רק מסכן העובר אלא מסכנים שלושת ילדי
אינני מתפקדת בכלל ובעלי מנפנף ואינו מתייחס למצוקתי ולא מבין מה הבעייה שלי לגדל 4 ילדים ולהיות 12 שעות מחוץ לבית (הילדים עוברים מגן לצהרון ולמטפלת עד שאני חוזרת )
אני באמת רואה כרגע שחורות ופתרון יחיד
שלא תואם את אמונתי…
עם זאת האם אני אמורה לוותר על שפיותי ובריאותי הפיזית והנפשית?
תשובה:
שלום רב,
אם את מתכוונת לרמוז האם מותר לך להפיל. הרי התשובה היא ברורה לחלוטין. וכדי שהדברים יהיו ברורים יותר, נוסיף, כי אם אכן קשה לך מאד לפני המחשבות של הפסקת ההיריון, את צריכה לחשוב על צימצום שעות העבודה, ובכך להקל על עצמך ועל הילדים.
יחד עם זה עיקר הנקודה חייבת להיות מה קורה עם הבעל? איפה הוא נמצא? אם הגעת למצב כזה שאת מעלה על דעתך הפלה, זו אשמתו! הוא חייב לתת יותר, והרבה יותר, או להתאמץ יותר במציאת עבודה בחוץ, ובכך להקל על עצמך, או לעזור הרבה יותר בבית.
אני לא יודע מה הוא עושה. אבל אם הוא לומד, הוא חייב לסגור את הגמרא ולהושיט עזרה! בכתובה הוא התחייב לפרנס. הסכמתך להיות המפרנסת העיקרית, ודאי אין בה כדי לפטור אותו מאחריות. כעת זה לא אפשרי והוא חייב מיד להפשיל שרוולים.
לכן, מוטל עלייך להתאמץ עוד קצת – לקבוע עם הבעל זמן לדיון משותף, ולהציב לו את הדברים בצורה ברורה, ואם הוא לא יסכים. להכניס אדם נוסף לדיון. או אדם המוכר על שניכם. או עדיף איש מקצוע. כי כך לא ניתן להמשיך.
שיהיה הרבה בריאות והצלחה
