אנו חתן וכלה ספרדים, הנוהגים בעיקר הדין כשיטת הרב בן ציון, רצוני לברר מה המקור לכך שחלק מהכלות אינן מכסות ראשן כלל גם לאחר החופה [עד שמגיעות לביתן אחרי החתונה],
תשובה:
שלום רב,
מאחר שהספרדים אינם נוהגים יחוד בחתונה, לכן האישה עדיין אינה נשואה ומשום כך נהגו שאין צורך בכיסוי ראש.
מקורות:
ראה שו"ת יחוה דעת ח"ה סב שהקל בזה בגלל שאין חדר יחוד. וראה עוד בספר בית חתנים (הגר"מ פנירי – תלמידו של הגרב"צ אבא שאול זצ"ל, ח"ב עמוד רצ-רצה). וראה עוד כאן בנושא.
יש לציין שיש ישוב נכון לשאלה זו מהגאון בעל משנת אברהם ששלח לנו ולמען זיכוי הרבים וברשות רבני בית ההוראה העתיק אותו כאן:
המנהג בבני עדות המזרח מאז ומעולם שהלכות לא נהגו לכסותם את ראשם בשעת החופה, כי אם לאחר בעילת מצוה, (והמנהג שכיום נהוגים לשים פאה נכרית הוא מנהג של השנים האחרונות), והנה לפי חלק גדול מרבותינו הספרדים החופה היא פריסת הטלית ואם כן האיך היו נשארות לאחר החופה ללא כיסוי, וכבר האריכו ליישב את מנהגן בשו"ת משאת משה (חלק ב אבן העזר ריש סימן ז), ובשו"ת די השב (אבן העזר סימן ד) , ועוד הוסיף לי מראה מקומות שרק בעולה צריכה כיסוי ראש, שכן מבואר בשו"ת שבות יעקב (חלק א סימן קג), וכן מדיוק בשו"ת חתם סופר (יורה דעה סימן קצה, הביאו הפת"ש יורה דעה סימן קצח), וכן מוכח בפת"ש (אבן העזר סימן כא ס"ק ב) דמ"ש הב"ח והח"מ דבעולה צריכה כיסוי ראש היינו בבעולה על ידי נישואין. וכן נראה מהישועות יעקב שם דך כז ע"ב,
וכן כתב ידידי הגר"ש זעפרני בספר עטרת שלמה (עמוד תרנח) שהמקל יש לו על מי לסמוך.
עד כאן העתק מתשובה ששלח לנו הגאון בעל משנת אברהם
ידידי אביאל, אם היית מעיין במקורות שהובאו כאן, כולל בהפניה של התשובה הקודמת אליה הופנה השואל. היית רואה שהשואל קיבל תשובה ברורה. הנושא כבר נדון בפוסקי הדור שלפנינו כפי שהובאו בתשובות כאן.
שים לב, השואל ביקש את דעתו של הגרב"נ אבא שאול זצ"ל לכן הפנתי לדברי תלמידו.
שלום רב
יש דבר שלא מבין לכאורה יש תרתי דסתרי לדעת הרב עובדיה יוסף שמתיר לא לכסות ראשה כל עוד שלא יתיחדו הרי מצד אחד מותר לגעת בה אחרי החופה כי כבר נחשבת לנשואה ומצד שני פטורה מכוסי ראש
מותר לגעת בה כי היא כבר אשתו, מה יכול להיות? שיבוא עליה? מה הבעיה בכך…
עוד יותר לא מובן כי אם כבר אשתו לכל דבר אחרי החופה ממילא חיבת בכיסוי ראש אף קודם היחוד
כיסוי ראש קשור לנושא של בעולה או בתולה ואשתו קשור לכך שקידש אותה. ומגע זה כדי שלא יכשל ויבוא עליה וכאן, אין בכך כל בעיה.
לא נראה שלדעת הרב עובדיה בשות יחוה דעת תלוי בבעולה אלא רק ביחוד כי אחריו אשתו לכל דבר אף אם לא נבעלה ראה שם. לאומת זה הפוסקים שמתירים לגלות ראשה כל אותו היום עד ממחרת לא מחלקים בין חופה ליחוד אלא מתירים לגמרי.
נכון אבל מה זה נוגע לשאלתך? למה שיהיה אסור לו לגעת באשה שקידש אותה?
השאר תגובה