שלום רב.
אני מתגורר בדירה שכורה ממשכיר דתי. כל שאר הדיירים בבניין הם חילונים.
ראיתי בספרים שמי שגר בבניין כזה צריך להפקיר את חלקו בגינה ולהודיע לשאר הדיירים שחלקו בתשלום מס ועד הבית אינו מיועד לגינון.
אמנם כל ההתייחסות היא למי שמתגורר בדירה שבבעלותו בבניין כזה אך מה ההלכה בשוכר-
האם יש לו בכלל בעלות או שכירות בגינה (האם זה כפוף ללשון החוזה בינו למשכיר)?
אם כן האם באפשרותו בכלל להפקיר את חלקו בה או שיש לו חיובי שומרים עליה שאי אפשר להתפטר ממנו?
ואם מצד ההלכה אין לו חלק בגינה- הרי השוכר משלם בפועל את מיסי ועד הבית שכוללים גם תשלום לגינון- האם הוא נידון כפורע חובו של המשכיר או האם זה בכלל אסור מדיני שביעית לשלם למישהו שעובד בשמיטה בשדה שאינה שלי?
בקיצור מה עליי לעשות?
בברכה
תשובה:
שלום רב,
למעשה, לא ברור שצריכים להפקיר, יש שנקטו שעדיף להפקיר את חלקו. ויש שכתבו שאין צורך להפקיר, אלא רק לומר שועד הבית שהטיפול בגינה אסור ולכן זה לא על דעתו. אבל גם אם ברצונך להפקיר, אין כל הבדל בין בעה"ב לשוכר, גם לשוכר ישנם זכויות מסויימות שאותן הוא יכול להפקיר. וגם דיני שמירה איני רואה כאן כל טעם שלא להפקיר אם רצונך בזה. הן מצד המציאות, שאין כאן כל פשיעה בשמירת הקרקע, (ולצערינו השכנים ישמרו עליה טוב יותר מהשוכר..). והן בגלל שאין שמירה בקרקעות. כך שלא נראה שעליך לנהוג אחרת מכל אדם שיש לו שכנים שעוברים על דיני השמיטה.
מקורות:
