לתרומות לחץ כאן

שכן שהשאיר חפצים במחסן ריק של שכנו

בס"ד
לכ' הרבנים:

בשכונתנו התרחש מעשה שרצינו שיגמר לפי פסק של מומחים בדיני ממונות על פי תורתנו הקדושה, וככה היה:
דוד גר בבניין אחד, ובאותו בניין יש לו מחסן משלו. ליד המחסן שלו יש עוד מחסן שדוד טוען שכבר שנתיים או יותר הוא בלי מנעול בריק בפנים. דוד לקח כמה דברים שלא הצליח להכניס במחסנו הפרטי, והכניס אותם במחסן ההוא (הוא חשב ששייך לקבלן ושהוא עוד לא יצליח למכור אותו, אז בינתיים חשב להשתמש בו).
אחרי כמה ימים הוא מגיע למחסן ורואה שהחליפו מנעול ומבחוץ מצליח לראות שלקחו כל הדברים שלו, והשאירו טלפון. דוד התקשר לטלפון ועונה לו בעל המחסן שטוען שלקח את כל הדברים החשובים בתורת פיקדון על השתמשות במחסן שלו (שכר חודשי). הגיעו ביניהם לחילופי מילים קשות. ונכנסו לתמונה רב מהשכונה של דוד שהוא רבו ועוד יהודי ובקשו מדוד לסגור את הסיפור בזה שישלם לבעל המחסן 500 ₪ על החודשיים שהשתמש ובעל המחסן יחזיר לו את מה שהוא לקח בפיקדון. בעל המחסן טען שבמחסן כן היה מנעול, ושהוא לא פרסם את מחסנו להשכרה. דוד שמע בבקשת רבו ושילם לו 500 ₪ וקיבל חזרה את הדברים החשובים. דוד טוען שנעלמו לו כמה דברים שבעל המחסן הוציא אותם מהמחסן והשאיר אותם הפקר.
אחרי מעשה ישבנו עם הרב וראינו בח"מ שס"ג ס"ו שיכול להיות שתעינו בזה שאמרנו לו לשלם את ה500 ₪ כי המחסן בכלל לא היה לשכירות.
חשוב להדגיש שבעל המחסן הוא אברך ומר דוד הוא יהודי עם הרבה יראת שמים נהג אוטובוס ומתקרב כל יום יותר לעבודת ה' ושניהם הם מעדות המזרח.
הכותב מכיר טוב מאוד את שני הצדדים, האברך היה חברותה שלי לתקופה קצרה, ודוד הוא ובנו הם תלמידים שלי בלימודי קודש.
ברצוננו לדעת לפי דין תורה:
א. האם כדאי להגיד לבעל המחסן להחזיר לו את הכסף, או שכדי להשאיר את הדברים ככה ולתת לזמן לרפות את הכעס שנישאר בין אחד לשני.
ב. וגם לדעת אם בעל המחסן עשה בצדק בלקיחת הדברים בתור פיקדון.
ג. האם בעל המחסן צריך לשלם לדוד על הדברים שנעלמו לו.
ד. האם בעל המחסן צריך לשלם לדוד על העוגמת נפש שגרם לו כללי, ועל שהשאיר אותו בלי מיחם של מים חמים בשבת אחד.
תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

א. אין צורך לומר לבעל המחסן להחזיר את הכסף.

ב. מצד הדין בעל המחסן צדק. אבל, מצד לפנים משורת הדין, לא היה ראוי לעורר מחלוקת וכעס עבור כסף קטן ובפרט שבעל המחסן לא הפסיד כלום.

ג. כן. הוא חייב לשלם לו.

ד. כאמור לעיל, בעל המחסן נהג כדין וממילא הוא לא צריך לפצות.

מקורות:

א. לכאורה נראה שאם משאירים דברים במחסן מבלי לציין טלפון, יש בכך נזק קצת לבעל המחסן, משום שהוא יהיה מחויב לפנות את החפצים בעצמו ולשמור עליהם עד אשר הוא ישיג את בעל החפצים. ובמקרה שבעל המחסן חסר קצת, חייב המשתמש לשלם את כל שווי הנאתו. עיין שו"ע חו"מ סי' שסג סעיף ז.
אמנם, נראה לי שסכום של 500 ש"ח הוא יותר משווי הנאתו של המשתמש כאשר מדובר באדם שיש לו כבר מחסן ושהכניס מספר פריטים בלבד (שאינני יודע אם כל שווים של הפריטים מגיע ל-500 ש"ח). אבל, מאחר וקשה לחשב את שווי ההנאה במדויק, ניתן להישאר בסכום שהוסכם.

ב. מותר לתפוס משכון עבור חוב שאיננו הלוואה, כל שכן כאשר המשכון נמצא ברשות הנושה. עיין שו"ע חו"מ סי' צז סעיף יד.

ג. עיין פתחי תשובה חו"מ סי' שיט.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל