לתרומות לחץ כאן

האם ראוי להפריד קבר אחים?

שאלה:

שלום כבוד הרב,
אני תקופה ארוכה דן ומחפש פרטים על מיקום קבורתה של רב סבתי- הגברת לאה ליברמנש פרנקל ז"ל.
עפ"י העדויות היא ועוד רבים מהכפר ( פיליצה , פולין ) נרצחו ברחוב ובהמשך ביער והושלכו לקבר אחים.
בתחילת חודש הקרוב אפגש במקום ומקווה כי אצליח לאתר את מקומו של קבר האחים.
אשמח לדעת מה עתיד אני לעשות במידה ואני מגלה אישית / פיזית עצמות אדם/קבר אחים?
נושא עדין רגיש עם תחושות כאב וצער אבל גם רגע של תחושה של השלמת מצווה ונחת.
( עפ"י העדות" הגרמנים אספו את יהודי העיר וצעדו איתם לכיוון היער במטרה הידועה מראש חיסולם וזריקתם לבור, בקבוצה הייתה הסבתא שבשלב מסוים  יצאה מהשורה  וכולם צעקו אליה לחזור לשורה ( היהודים והגרמנים ) אולם היא אמרה לכולם שהיא הולכת לריבונו של עולם… וכמובן הגרמנים ירו בה. רצונה של הסבתא הייתה להיקבר בקבר יהודי ולא להיות זרוקה בבור במקום שאף פעם לא יגיעו אליו…)
אשמח למתן התייסותכם היקרה

תשובה:

שלום רב,

ראשית, אני מאחל לך בהצלחה במשימה שנטלת על עצמך, ודאי זוהי מצווה חשובה, לגלות קברי יהודים, וע"י כך לשמור עליהם. בנוסף, ודאי ישנה מעלה גדולה בשימור קשר הדורות, בין הסבתא הדגולה שנהרגה על קידוש ה' לצאצאיה.

לעצם השאלה, ודאי שאם תגלה בסמוך חלקי גופות, בהנחה שאכן הם חלקי גופות של הנפטרים (הי"ד) יש מצווה לקבור אותם ביחד עם שאר הגופה. ובמקרה זה בקבר האחים המשותף. אולם אם לא ברור שזה אכן חלקי גופות מהנפטרים. כלומר, לא ברור שחלקי גופות אלו הם של יהודים, לכאורה ראוי לקבור אותם במקום בפני עצמם ולא ביחד עם קבר האחים.

לעצם השאלה האם ראוי להפריד את קבר האחים, למרות שאני לא בטוח שזה רלוונטי בהקשר שלך, בכל זאת, אציג כאן בקצרה את עמדת ההלכה בנושא.

באופן עקרוני, ודאי שיש עדיפות רבה לקבורה פרטית מאשר בקבר אחים, גם כאשר כל הקבורים הם יהודים. לכן, למרות האמור בשו"ע (יו"ד סי' שסג סעי' א') שאסור לפנות קבר ממקום למקום. בכל זאת, מאחר שיש מעלה גדולה להקבר פרטי מאשר מקבר אחים, והדבר דומה לאדם שלא נקבר בקברי אבותיו, שמותר לפנותו לשם. ראה שם בשו"ע: "אין מפנין המת והעצמות, לא מקבר מכובד לקבר מכובד, ולא מקבר בזוי לקבר בזוי, ולא מבזוי למכובד, ואין צריך לומר ממכובד לבזוי. ובתוך שלו, אפילו ממכובד לבזוי, מותר, שערב לאדם שיהא נח אצל אבותיו. וכן כדי לקוברו בארץ ישראל, מותר".

וכעין זה ראה בשו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סי' נב). וראה עוד שהרחיב בנושא בשו"ת בנין אב (ח"ד סי' סז) שדן שם באנשי "שיירת הדסה" שנהרגו ביום ד' ניסן תש"ח אנשי השיירה (78 אנשים), וחלקם הגדול נקברו בקבר אחים בבית הקברות בסנהדריה. לאחר שנים עלתה האפשרות לפתוח את קברם, ולזהות את הגופות ע"י בדיקת דנ"א מקרוביהם.

אולם בשונה מהמקרה הנ"ל. השאלה הנוכחית. במקרה הנ"ל הגם שהם לוקחים דגימת דנ"א מהגופות, בסופו של דבר זה לצורך כבוד המת עצמו. אבל במקרה הנוכחי, יאלצו לקחת דגימות רבות מהרבה גופות, רק בכדי לדעת על גופות בודדות למי הן שייכות. ודבר כזה ודאי לא הותר, ונוול הרבה מתים לצורך מת אחד. ראה בבא בתרא (קנה,א) שם דנו באדם שמכר קרקע, ואח"כ עלה הספק האם בעת המכירה הוא כבר היה בן גדול (אז המכירה חלה) או שעדיין היה קטן (והמכירה לא חלה). רצו קרוביו לפתוח את קברו, ולהוכיח שהיה קטן וממילא המכירה בטלה. אמר להם רבי עקיבא, למרות שאתם מפסידים כסף (קרקע), אין אתם רשאים לנוולו. כלומר, רק לצורך המת עצמו מותר נוולו. כי אז אין זה נחשב לניוול המת.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום,
    שמח לשתף אותך כי כבר בשנת 2014 הצלחנו לאתר ולהנציח את קבר האחים וביום שלישי האחרון קיימנו מצעד חיים – מצעד החיים פיליצה 2019 שלווה עם מאות אנשים שבראשם צעדו ראש העיירה , כומר העיירה , כבוד הרב מקטוביץ ורבים נוספים.
    את המידע המלא ניתן לראות בפייסבוק שלי וכמו כן נכתב כתבה היום בנושא בעיתון ישראל היום.
    בברכה, אייל ליברמנש

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל