לתרומות לחץ כאן

כניסה להר הבית בזמן הזה

איך זה יכול להיות שיש רבנים של ערים ומוסמכים שמעודדים לעלות להר הבית וטוענים שלפי ההלכה הם יודעים איפה מותר להיכנס לאחר טבילה. ואילו בספרים של רבנים גדולים אחרים כתוב שיש בעיה גדולה ואיסור כרת. האם מה שכתבו גדולי הדור זה רק מחשש פרצה לרבים ובאמת מעיקר הדין מותר? איל אפשר לדעת

תשובה:

שלום רב

בענין הכניסה להר הבית יש מקומות שאסור להכנס אף לאחר טבילה כיון שכולנו טמאי מתים, ומאוד לא מוגדר בזמנינו היכן הוא הגבול, ראה בהרחבה באור לציון פרק ל אות ד. וכן בשו"ת יביע אומר (יו"ד ח"ה סי' כו) שם ערך מרן הגר"ע יוסף זצ"ל תשובה מקיפה בנושא בשנת תשכ"ז מיד לאחר מלחמת ששת הימים, ובו התריע שאסור להכנס להר הבית משום שאין אנו יודעים בדיוק את גבולו. כמו כן, גם בענין הטבילה יש הקפדות רבות שלא כולם יודעים לעשותן כהלכה, משום כך החמירו כל בענין זה כיון שהמכשלה בזה מצויה מאוד.

כמו כן, יש שעוררו שהואיל וגזרו חכמים על עמי הארצות שיחשבו כמו זבים, נמצא שמדרבנן לא מועילה טבילה לבד, אולם ראה בשו"ת אבן ישראל סי' קסג שדחה סברא זו, וכתב שלא גזרו כך חכמים אלא בזמן שהחברים – התלמידי חכמים מקפידים על דיני טומאה וטהרה, וכדי להבדילם מהם, ולא בזמנינו.

כמו כן כתב החתם סופר חלק ו סי' לג, שהואיל ובזמנינו לא בקיאים כל כך בדיני טומאה וטהרה ולא נזהרים די הצורך, הנכנס שם חייב לסמוך את הטבילה לכניסה ללא כל הפסק ביניהם, שמא יטמא בינתיים.

חשוב לציין כי מאז ומעולם כל גדולי ירושלים התריעו על איסור כניסה להר הבית. בשנת תרכ"ז (1867) הגיע לארץ הנדיב משה מנטפיורי, וקיבל אישור מהסולטן התורכי לעלות להר הבית, והיו מגדולי ירושלים שנידו אותו על כך, אולם לאחר שהתנצל שהדבר היה בשגגה שלא היה מודע לחומרת האיסור, התירו את נידויו, אולם גם אז התריעו גדולי ירושלים כולל הרב של ירושלים הגר"ש סלנט ואחרים, על איסור חמור לעלות להר הבית. וכך האיסור נמשך משך הדורות כולל גדולי הדור שלפנינו, הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אוירבך, הגר"ע יוסף זצ"ל ועוד רבים.

אכן, אני מודע לכך שיש רבנים כמו הרב דב ליאור שמתירים לעלות להר הבית, ויסודם הוא עפ"י מדידות מסויימות מהו מקום המקדש. אולם מאחר שמדידות אלו מאד מאד לא ברורות איך נוכל להקל לסמוך על מדידות אלו באיסור כרת!! וכי בסכנה בטחונית או בריאותית כלשהי ברמה הרבה יותר נמוכה, נסמוך על מדידות כדי להסתכן למרות שכל המומחים (במקרה זה גדולי הדורות) אמרו שזה אסור באיסור כרת?? תמיד אנו לוקחים "מרווח בטחון" ופתאם בנושאים של איסורים, אנו סומכים על כל מיני מדידות, ראה מה שכתב על מדידות אלו מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בסיום התשובה הנ"ל:

"ומכ"ש שנתבאר שהעיקר להלכה כהרמב"ם ורוב הפוסקים שקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבא. ולכן אסור להכנס בזה"ז להר הבית אפילו לאחר טבילה במנעלו ובאבק שע"ג רגליו וכו', וכן אסור להכנס להר הבית דרך טיול בעלמא, שהרי אף לגבי בית הכנסת ובית המדרש שנינו בברייתא (מגילה כח:), אין מטיילין בהן, ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים וכו'. וכן פסק הרמב"ם (בפ"ז מה' בית הבחירה ה"ב), שמכלל מצות מורא מקדש, שלא להכנס להר הבית אלא לדבר מצוה. וכ' הכ"מ שהמקור כנ"ל. והנה גם זה לא הותר אף לאחר שטבל לקריו, אלא חוץ למקום העזרות, והחיל, שמשום טומאת מת צריך להזהר מאד ולהתרחק באופן שלא יכשל ויכנס למקום העזרות והחיל, והוא לא ידע ואשם ונשא עונו. ובאמת שקשה מאד לצמצם ולדעת מקום העזרות והחיל, שאף שבשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרצא) כ', שאין ספק שהאבן הנקראת אלצכרא (כיפת הסלע) היא האבן השתיה, שעליה היה הארון בבית קדש הקדשים. ע"ש. (וע"ע בשו"ת חתם סופר יו"ד סי' רלו). אבל במקום אחר כתבנו לפקפק ע"ז, וכבר מצאנו עוררים על כך. ואף שידוע לנו שהכותל המערבי, הוא חומת הר הבית המערבית, (ודלא כמ"ש הרדב"ז שם שהוא כותל העזרה), ומשם לחומה המזרחית ת"ק אמה, מ"מ הרי אין ידוע לנו המרחק שבין הכותל המערבי לכותל בית קדש הקדשים, ומ"ש בתוס' יום טוב (רפ"ב דמדות) שמאה אמות מבדילים ביניהם, אינו אלא דרך משל, וכמ"ש בעצמו שם, ובתפארת ישראל שם כ' שהמרחק ביניהם ס"ג אמות. וע"ע בשו"ת שאילת דוד (בקונט' דרישת ציון וירושלים די"ד סע"ג), שכ', שאי אפשר לנו בשום פנים לכוין מקום המזבח, ויש לחוש בזה באיסור כרת. ע"ש. ואכמ"ל. ולכן בודאי שיש להתרחק ולהשמר שלא להכנס להר הבית אפי' לאחר טבילה ולצורך מצוה, כי יבאו ההמון לפרוץ ולהכנס בטומאה לשטח העזרות וההיכל, דילפי אינשי מקלקלתא ולא מתקנתא. (וכמ"ש בירושלמי פ"ב דמ"ק ה"ב). וכעת כבר נמנו וגזרו והסכימו גדולי הדור בכל תוקף לגדור גדר ולהזהיר באזהרה חמורה לבל יהין שום אדם להכנס לשטח הר הבית, עד כי יבא שילה, שאז יקויים בנו: וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם, ושומע לנו ישכון בטח. והשי"ת יחיש לגאלינו גאולה שלמה נכון יהיה בית ה' בראש הרים ואפריון על מכונו ישב. וישראל נושע בה' תשועת עולמים. אמן".

אם תרצה עוד להחכים בנושא, ראה בתשובות הנ"ל שהרחיבו בזה. אולם זכור, אם כל גדולי הדורות התריעו על כך, גם אם יש לך עוד ספיקות משום מה, איך תוכל לעלות ולהסתכן באיסור דאורייתא, איסור כרת??

 

הצטרף לדיון

32 תגובות

  1. תודה על התשובה.אבל עדיין קשה להבין לפי מה שכתבת..האם נאמר שרבנים גדולים באמת מוכנים להסתכן באיסור כרת ולא אכפת להם?זה לא נשמע הגיוני שיכניסו עצמם לזה אם לא היו בטוחים..ולכן שאלתי האם מה שכתבו גדולי דור זה רק בשביל שלא תהיה פירצה לרבים שייכנסו לא כמו שצריך..

  2. ממש לא. האיסור הוא אפילו ליחיד כשאף אחד לא יראה ולא ידע. משום החשש לאיסור דאורייתא! עד כמה שידוע לי, הם סומכים על חישובים מסויימים, שנידחו בתשובות הנ"ל. כך שאין לי הסבר מדוע הם מתירים לעלות להר הבית. אולי תפנה אליהם לשאול אותם. כי גם אם הם סבורים שיש חשיבות פוליטית בעליה להר הבית, ברור שחשיבות זו אינה דוחה חשש איסור דאורייתא.

  3. לרבני בית ההוראה,

    א. מדוע אתם טוענים שיש חישובים שנדחו? משניות מסכת מידות מביאים בצורה מדויקת את המידות של חלקי המקדש. הרדב"ז כותב להלכה ולמעשה (ב,תרצא) כי הדבר ברור ללא ספק כי מקום הכיפה הוא מקום אבן השתיה, וכך הביאו רבים מהפוסקים. על פי הדברים הללו, כאשר מתרחקים בטווח ביטחון מעבר לגבולות המפורטים במשנה, אין כל חשש איסור.

    ב. מה שהבאתם מהחתם סופר על טבילה ללא הפסק – המדובר שם הוא על אכילת חלת חו"ל, שכתב להחמיר לכתחילה מחשש חלוקים או עכורים, חומרה שנאמרה מדרבנן לגבי אכילת תרומה. לגבי ביאת מקדש ודאי שלא מצאנו זאת, אחרת, כיצד יכול אדם להיכנס למקדש בבוקר אחרי פתיחת השערים, כשהוא אינו טבול יום?
    הטבילה לפני הכניסה להר הבית היא בגלל טומאת קרי (או נידה/זיבה לאשה), אך לא בגלל טומאות אחרות, שיש לחשוש מהן בין הטבילה לכניסה.

    ג. בהימנעות מלעלות, אנו מחזקים את אחיזת אויבי ישראל במקום. לצורך סילוקם מהמקום, הרי שהכניסה בטומאה מותרת גם למקום המקדש עצמו, כמפורש בתוספתא בכלים פרק א ובגמרא בסוף עירובין וברמב"ם בית הבחירה סוף פרק ז. ממילא, לא שייך לדבר על איסורי כרת בהקשר זה.

    האם אנו יכולים להתפלל על חזרת השכינה לציון, על חידוש העבודה, ועל בנין בית המקדש, ועוד מצוות רבות הנוגעות למקדש ולעבודתו, אבל לצפות שהדברים הללו יתבצעו בלי להיכנס להר הבית? האם אין הקב"ה דורש מאיתנו להתאמץ בשביל לקיים את כל מצוותיו?

    אני מקווה שההסבר שכתבתי ברור, ושתסכימו לפרסם אותו, ואשמח כמובן לקבל התייחסות.

  4. בנוגע לחישובים ודיני הטומאה אין מה להאריך יותר מהמובאות שהבאנו מכל גדולי הדורות והדברים פשוטים. אולם אני מוכרח לומר לך שהזדעזעתי מהגישה שלך שאומרת שכדי לחזק את אחיזתנו במקום נוכל להקל בדיני הכניסה להר הבית. הדמיון למובאות שציינת בענין הוא פחות מקלוש, שכן שם מדובר בתיקון בדק הבית כדי לקיים את עבודת המקדש מידי יום ללא הפסקה. משא"כ כאן שאתה מציע לבטל איסורי תורה כדי לסייע לקב"ה לגאול אותנו, כנראה בגלל שהוא לא מסתדר לבד… האם על סמך דימויים קלושים כאלו אתה מסכים לבטל איסור תורה לעשרות ומאות בני אדם?! אתמהה!!!
    ועל כולנה הסיום שלך, אם ניתן להתפלל על הגאולה בלי לסייע לבצע אותה, כאילו בידינו הדבר תלוי, וכי זה הכוונה להתאמץ בקיום המצוות? לסדר לקב"ה את עניניו?!

  5. לרב מאיר יצחק וינד שליט"א שלום.
    תודה רבה על תשובתך, אבל לצערי לא הבנתי אותה.
    א. בראש ובראשונה לא הבנתי ממה הזדעזעת?
    כבר ציינת שהתשובה שנויה במחלוקת, וישנם לא מעט גדולי תורה שנוהגים לעלות להר הבית, וסוברים שאין בזה כל איסור אלא דווקא מצוה. ואע"פ שהזכרתם שיש גדולי תורה שטענו שאין אנו יודעים מהן הגבולות המדויקות, והרי גדולי התורה שעולים, טוענים שהם כן יודעים. מדוע שספקם של הנמנעים מלהכריע, יפגע בוודאם של הרבנים המכריעים? מה גם שדבריהם מאוד מסתברים לאור דברי חז"ל והראשונים.
    ב. לא קבלתי התייחסות למה שהערתי בנוגע לדברי החתם סופר שהבאתם – שכלל לא נכתבו לגבי עלייה להר הבית, ואינם שייכים בזה כלל, ולא כנכתב בתשובה לעיל.
    ג. המקורות שציינתי עוסקים לא רק בתיקונים, אלא גם בבניין וגם בהוצאת הטומאה. כאשר הבית אינו קיים, הכניסה מותרת לצרכי בנייתו על פי מידת הצורך, גם בטומאה. אין בכך ביטול איסור – זו מצות התורה!
    אמנם, לא כתבתי זאת על מנת להתיר כניסה למקום המקדש באופן של שגרה כיום, אך רואים מכאן, כי בעת הצורך, אף זה הותר.
    וכך אנו מוצאים שהוכיח הקב"ה את דוד המלך (בספרי) על כך שהוא אפשר לארוונה היבוסי לשהות בהר הבית "סמוך לפלטרין שלך לא הורשת!…". זה לא "סיבות פוליטיות". זו מצות התורה של ירושת הארץ, שנוהגת בהר הבית לא פחות מאשר במקומות אחרים.
    ד. איני מבין את התמיהה בסיום דבריך. מדוע לדעתך קיום המצוות של המקדש זה "לסדר לקב"ה את ענייניו"? האם המצוות האלו לא נועדו בשבילנו? האם גם במצוות אחרות תאמר כן?
    האם כשהקב"ה הזהיר באיסור כרת את מי שיבטל במזיד מלעשות את הפסח, הוא לא התכוון שיש אחריות אישית לכל אחד לעשות זאת? האם בכרת זה אין אנו מצווים להיזהר?
    האם ניתן לומר לאדם – אל תישא אשה, משום שבחיי המשפחה יש זמנים שהיא אסורה עליך, ואתה עלול להיכשל באיסורי כרת? נדמה, כי כאן המצב יותר חמור: לגבי אדם פרטי, המדובר בביטול הבית שלו. אולם כאן המדובר בביטול הבית הכללי – ביטול כלל המצוות הנוגעות למקדש לכלל ישראל!
    כמדומני שהסברה העומדת מאחורי דבריך היא, כי הגאולה מוכרחת להיות ניסית, ואין לנו לעשות פעולות מעשיות לשם כך. ממילא, אתה תמה על הרבנים החשובים התומכים בעלייה. אולם נראה כי הרבנים העולים הולכים בעקבות האחרונים שדעתם היתה לעשות פעולות בכיוון זה, כמהר"י בירב ור"י קארו שחדשו את הסמיכה, וכן פעולותיהם של הגר"א ותלמידיו למען ארץ ישראל וירושלים בפרט, וגדולי התורה שפעלו בפועל לחידוש העבודה, כרבי יחיאל מפריז, מהר"ץ חיות, רצ"ה קלישר הגר"א גוטמאכר ועוד. כך גם היתה גישתו של הרמב"ם, שיש לבצע את המצוות של הגאולה ולא להמתין לניסים.
    אני מודה לכם שפרסמתם את תגובתי הראשונה, ואודה לכם גם על פרסומה של תגובה זו.

  6. נהנתי מסקירתך המעמיקה, אולם נראה לי שלא הבנת כלל את נקודת המחלוקת בינינו. אין ספק שאדם אמור להשתדל בקיום המצוות, אין גם ספק שכולנו מייחלים לבנין המקדש. שים לב, שאף אחד מאותם צדיקים שהזכרת לא העלה בדעתו לוותר אף על קוצו של יו"ד כדי לקרב את הגאולה וכדי לזכות לישוב ארץ ישראל!!! ברחוב היום נדמה שנוצרה אוירה, ושוב אל תתפס איתי לקטנות של מובאות שאינן מוכחות ואינן רלונטיות [הרי ברור שאין דמיון בין בנין הבית כאשר הדבר מעשי להצהרות פופוליסטיות שחוץ מלהרגיז את כל אומות העולם אין בהן כל תועלת…], אני מדבר על אוירה, שאנחנו בעלים על התורה ליצור בה שינויים לפי רוח התקופה, לוותר בענינים שלא נראים לנו מתאימים לשאיפותינו החברתיות והלאומיות וכו' וכו', אם אתה שואל ממה הזדעזעתי זה מהרוח הזו, והדבר שחורה לי יותר מכל שכל שרץ מטהרים בק"ן טעמים, תסלח לי על הביטוי, אינני מתכוין אליך חלילה אלא על הרוח הכללית אותה הזכרתי, דבר שמקשה להראות לעין כל את האמת במלוא מערומיה. אינטרנט שאינו מסונן כהלכה או טלויזיה מותרים כדי ליצור גשר בין העולם הדתי לחילוני, חתונות מעורבות מותרות כדי שהנוער לא יסחף לחילוניות, מתירנות בצבא זה חברמניות ישראלית, יחסי קירבה בין גברים לנשים זה כמו שמוצאים בתנ"ך בכל מיני זמנים, והתוצאה של כל זה, שרבים מבני הנוער אינם נשארים איתנו, התלמידי חכמים מקרב הציבור המייצג תפיסה כזו מתמעטים וחבל. עלינו להתגבר כארי ככל אותם רבנים שהזכרת, לחיות כיהודים המדקדקים על קוצו של יו"ד בגאווה בשמחה מתוך תחושת יעוד ושליחות, ולהרבות כבוד שמים בכל עת.
    בהצלחה רבה ולהשתמע. נהנתי מהדיון המרתק הזה.

  7. אני שמח אם סייעתי לכבודו בהבנת דברי הרבנים העולים אל ההר.
    אני מניח שכבודו אינו חושד בהם שהם תומכים בדברים הנזכרים על ידך, ובוודאי שלהרבות כבוד שמים, כולל לכבד את תלמידי החכמים, גם אלו שאינך מסכים עמהם.
    מדבריך עולה, כי הפסיקה המעודדת את העלייה להר הבית, מייצגת בעיניך רוח מתירנית, ומזכירה לך בעיות נוספות. אולם דיון תורני אמיתי מוכרח לבוא מתוך התייחסות עניינית לנושאים שלפנינו, ולא מתוך דעות קדומות והכללות ציבוריות. אי אפשר לומר שזו נקודת המחלוקת.
    בעיני רבנים המעודדים את העלייה, הרי שהגישה האוסרת נתפסת כפגיעה לא רק בקוצו של יו"ד, אלא ביסודות חשובים של האמונה בגאולה. חוסר רצון אמיתי לבניין המקדש וחזרת השכינה למקומה, וזלזול במצוות רבות מאוד הנוגעות לסדרי העבודה, שאין אנו זוכים לקיים בזמן הזה.
    פעמים רבות, דווקא האנשים שעולים להר הבית, הם האנשים שנמצאים ברמה תורנית הרבה יותר גבוהה מאחרים, שאינם רואים חשיבות בזה. עצם העלייה, גורמת לאנשים רבים התחזקות גדולה בתורה ובמצוות, ואני מכיר את הדברים ברמה האישית. הלכות של איסורי כניסה במקלו ופונדתו ובמנעלו, אינם הלכתא למשיחא, אלא נושאים הנלמדים על מנת לשמור ולעשות, וגם כל דיני הטבילה מן התורה, נלמדים גם לגברים, ולא רק לאשה המתכוננת לחתונתה. לימוד מסכת מידות ונושאים נוספים בסדרי קדשים וטהרות, מתבצע בשביל לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בפועל ממש.
    גם אני נהניתי מהדיון, ואני מברך אותך ואת כולנו, שנזכה במהרה לעלות ולהיראות בבית המקדש.

  8. גם אני מצטרף לרב יצחק וינד שליט"א כי ישנו איסור מוחלט לעלות אל הר הבית ואין להקל ראש נגד אותם המתירים ,מכיון שמר"ן הגרע"י זצ"ל אסר זאת ואין לנו בדורנו אדם בקיא בכל חדרי התורה כמו הגרע"י זצ"ל ואע"פ ששמעתי את הרב דב ליאור שליט"א שמתיר דבר כזה ואחריו מחלק מרבני הציינות הדתית שישנם מקומות שמותר להכנס מ"מ כבר רבו החולקים עליהם ,ומי יקל בדבר שיש בו איסור כרת כבועלי נידות וכיו"ב ,והתפלתי לשמוע מספר פעמים איך כל המאורעות שהיו בתנ"ך הם יודעים להגיד היכן היה ונמצא ?וכי בעלי רוח הקודש הם לדייק את אותן מקומות ואין זה נראה אלא כיהרות חס"ו לדייק את מה שנ"א בתנ"ך ומתוך גאווה הדבר הזה נובע כאילו הם בקיאים בכל מכמני התורה ,ותמיד ראינו כאשר נכנסו יהודים להר הבית הדבר ההוא גרם לנזק לכל העם היושב בציון וה' יצלינו מכל הקמים עלינו.. אמן

  9. הרב יעקוב יוסף גם אוסר לעלות בטענה ששער המלך חולק על הרדבז במקום הימצאו של אבן השתיה ועוד הוסיף שאדם אחד בדק את זה על ידי מכונה {כמדומני אולטרה אדומה} ויצא לו כמו שער המלך אם כן מידי ספק לא יצאנו

  10. ישנו אדריכל בשם טוביה שגיב שטען כי עשה בדיקת אינפרא אדום וגילה חללים מתחת לאדמה ועל כן לדעתו יש לחלוק על הרדב"ז והוא ניסה לדקדק מדברי ספר שער המלך האומר כי מקום הקודש פנוי בלא בנין, כי כיפת הסלע אינה מקום המקדש. כמובן, שאין ממש בדבריו לחלוק על מסורת הדורות, וברור ששער המלך לא התכוון לחלוק על הרדב"ז כמוכח לכל המעיין בדבריו. וגם אם רבנים מסוימים מזכירים את מחקרו של טוביה שגיב, אין להתייחס לדבריו ברצינות – שדבריו מגמתיים ברצונו לעשות "שלום" בין האומות ולהעמיד את המקדש מחוץ לפסגת הסלע, כפי שהוא אומר ופועל והוא אף יצר קשר עם ראשי המחבלים בנסיון להגיע להבנות איתם, רח"ל…
    למעשה מתברר, כי מבין הרבנים הבקיאים בהלכות המקדש, הרוב המוחלט דווקא תומך בעלייה להר הבית, ודווקא המתנגדים הם בדרך כלל רבנים שלא כתבו ספרים ופרסומים בעניין, אלא נסמכים על דברי רבותיהם. וכבר הרמב"ם התאונן על העדר ידיעת החכמים בענייני הקדשים. וחבל שיש המפרסמים דברים לא נכונים, רק במגמה להסגיר את הר קדשנו לידי אויבי ישראל, ולהמשיך את מצב החורבן עליו אנחנו מתאבלים.

  11. דבריך הם הבלים, ונובעים מחוסר הבנה לדרך האמיתית בהוראת הלכה לרבים. תסלח לי על הבוטות, אני עושה זאת כדי לחדד את הענין.
    המציאות המתהווה כיום, היא שכיון שיש הרבה מאוד שאינם יודעים את המקומות המדוייקים שמותר לעלות, ואת הליך הטהרה שיש לעשות קודם לכן, המונים נכשלים באיסורי כרת! יש "רבנים" שאינם יודעים מה שכינה אגב הגראי"ה קוק זצ"ל "הלכות ציבור", ואינם מבינים כיצד מציבים דרך ברורה וחדה שתמנע אנשים מלחטוא, ואומרים דברים שאולי נכונים הלכתית אבל אינם מעשיים בשטח, ובזה גורמים להמונים לאיסורים חמורים.
    העובדות בשטח מוכיחות אגב, שהנשירה לחילוניות בציבור הדתי לאומי היא של עשרות אחוזים! דבר הזוי שלא היה מעולם, בעוד הציבור החרדי רק מתחזק ומתעצם ונעשה שמור יותר ויותר.והסיבה פשוטה של איש חינוך יודע אותה: כאשר אתה מציב לילד דרך ברורה, שמורה, גאה ובלי בילבולים, הוא הולך בתלם, וכאשר אתה כל הזמן מתפשר, מחפש את "שורת הדין", ואת "צורך השעה", ואת "בית הלל", ואת ה"גשר בין חלקי העם", כל המילים היפות שמה שעומד מאחוריהם הוא או חוסר הבנה בסיסי בחינוך, או חוסר יראת שמים במסווה צביעות, אתה מקבל נשירה עצומה.
    עומדים היום רבנים כמו הרב נריה ואחרים, וצועקים: למה אין לנו גדולי תורה? למה כל הכוחות הטובים שלנו הולכים לאקדמיה? יש לכל הענין הזה תשובה!
    אני כותב כל זאת בכאב וחלילה לא מתוך רצון להתריס. חובה לדעת "הלכות ציבור".

  12. לא ראוי. אם יש טענה הלכתית עם מקורות אפשר להתווכח. לטעון כנגד דברי אחרים "הבלים" ולהשתלח באופן כללי בציבור הדתי לאומי, תוך אזכור הרבנים שלו במרכאות "רבנים", מהווה פגיעה בכבוד התורה, ועליה יש חובת מחאה. אם אין לכם מקורות ברורים, תגידו. ואם יש אז תביאו.

  13. הופתעתי מאוד לקרוא את תשובתך, הרי רבני הציונות הדתית לדורותיה מתנגדת נחרצות לעלייה להר הבית, כך היתה מאז ומתמיד החלטת מועצת הרבנות הראשית, גם בימי הגאונים רבי אברהם שפירא ורבי מרדכי אליהו. ההשתלחות היתה בעקבות משפטך התמוה שאלו שאוסרים, ובכלל זאת כמובן הגר"ע יוסף שאסר נחרצות הגרי"ש אלישיב ועוד… אינם בקיאים בהלכות אלו…
    אם יש לך טענה ענינית נגד הנקודה הכואבת מאוד שכתבתי בנוגע לסגנון האוירה שפושה היום בקרב המנהיגות הדתית לאומית אשמח לשמוע. אינני מבין אלו מקורות אתה רוצה לענין חינוכי זה שהצגתי.
    שים לב איך נראה היום העיתון מקור ראשון שהוא העיתון הדתי לאומי, כיצד נראית המנהיגות בכנסת, כיצד נראים הנחיות רבני צוהר ולמה הם חותרים, היתה לי שיחה כאובה מאוד עם אחד מראשי ישיבות ההסדר, הם נלחמים היום על כל קול… למרות הריבוי בילודה יש ירידה דרסטית ברישום. מכינה קדם צבאית כבר נחשבת "הקרבה למען הדת"… כל אלו דברים מדאיגים מאוד שחובה על כל ראש בית אב לתת עליהם את הדעת, כאשר הוא מחנך את ילדיו במסגרות הקרובות למוסדות אלו. כאשר הוא מכניס הביתה אינטרנט ונותן גישה לילדים "בגלל שלא צריך להגזים", וכו'. האמן לי שאני כותב בכאב ואני מכיר את הציבור הזה וחי בתוכו כבר עשרות שנים…
    אני יודע היטב שיש קהילה מצומצמת של "חרדלניקי"ם" הכואבת את המצב, אבל החתך הכללי מאוד בעייתי, ואין מספיק התעוררות לשים לב שחברים יש חור בספינה…
    לצערי העלייה להר הבית אינה נובעת מרצון לקירבת אלוקים אלא מרגש לאומי שאין לו כל קשר לדת.
    אדם שעולה להר הבית לדעתי אחראי להתגברות הזעם הערבי בכל חלקי ארץ ישראל וזה חמור מאוד.
    בנוגע לעצם הידיעה שיש מקטומות בהר הבית שמותר לעלות אליהם עם הכנה ראויה, הסברתי היטב שזה נכון, אלו מקורות אתה רוצה בענין?! אבל אמרתי שמיש מבין בהלכות ציבור אוסר זאת מכל וכל.

  14. נראה שיש כאן ערבוב דברים. במקום להתייחס לשאלה ההלכתית הנוגעת לעלייה להר הבית אתה מעלה טענות כנגד הציבור הדתי לאומי או כנגד חלקים בו – שבעצמם אינם עולים להר הבית. הרב ליאור וראשי הישיבות התומכים בעלייה להר הבית, ורבני מכון המקדש, חפצים בקרבת אלוקים באופן ודאי, יותר מאנשים שמטיחים בהם האשמות שווא. ויש גם רבנים חרדים לא מעטים שהביעו תמיכה בעלייה להר הבית (הרב מזוז, הרב רוזנטל, הרב פישר, הרב ברנד). כדאי לעסוק בדברים לגופו של עניין ולא להתחיל להיכנס לפינות "חינוכיות", המעידות על העדר ההכרה של הכותב את המציאות.

  15. האם מישהו מהמתנגדים לעלייה להר הבית מתייחס לגאון הרב שלמה גורן זצ"ל?
    הרב שלמה עמאר טוען שהרב עובדיה זצ"ל סמך על המדידות של הווקף בהר הבית ושינה את עמדתו והבנתו ביחס לכותל המערבי, בתחילה חשב שהכותל המערבי הוא כותל של העזרה ולאחר המדידות של הווקף הבין שטעה ולמד שהכותל הוא הכותל של הר הבית …
    http://www.olam-katan.co.il/כתבות/item/815-הרב-שלמה-עמאר

  16. שלומות!
    לא הבנתי את תשובות רבני בית ההוראה לדבריו של הלל. רובם כלל לא עוסקות בעליה להר הבית אלא בדברים הטעונים תיקון בציבור הדת"ל. אכן יש מה לתקן, אבל מה זה קשור לעליה להר הבית? העליה היא לא חלק מהמתירנות!
    ואם קשה למקד את הדיון, אנא כתבו תשובה אל אותם העולים להר שמשתייכים לציבור החרדי. הם אמנם מועטים יותר, אבל קיימים – וביניהם אברכים תלמידי חכמים, רבני קהילות, ר"מים בישיבות ועוד. מהיכרות שלי עם חלקם, יש מתוכם שאין להם אינטרנט בבית, יש להם פלאפון כשר, משתמשים בשבת בגנרטור, לא סומכים על העירוב, ועוד. כך שדבריכם על מתירנות שיש אצל חלק מהדת"ל לא חלה עליהם.

  17. בנוגע לעצם ההלכה השבתי שאכן יש מקומות שמותר להכנס שם לאחר טהרה כהלכה, אלא שאנחנו לא מאוד בקיאיםבצורת הר הבית וצריך זהירות, אלא שהסברתי, לא מתןך כוונה לחנך אלא כדי להסביר את דעת האוסרים, שכאשר אתה רוצה למנוע איסורים חמורים הנגרמים מהעלייה להר הבית, אתה צריך לתת קו ברור ומוחלט, והסברתי שבענין הזה יש שגיאה, כאשר הנושא של הר הבית הוא רק משל ודוגמא למכלול הנקודות בהם באה שגיאה זו לידי ביטוי. לכן אינני נכנס לעצם השאלה כי בזה אני מסכים איתך שמבחינה הלכתית טהורה יש מקומות שמותר להכנס, השאלה: א. אם בקיאים מספיק. ב. האם אין חובה להמנע לאור העובדה שזה גורר עלייה המונית שלא כהלכה. שתי שאלות אלו אינן הלכתיות אלא פרקטיות וחינוכיות.

  18. השתמשתי בהר הבית כמשל, גם אדם חרדי שעולה להר הבית ואינו מבין שהוא מחטיא בכך המונים חוטא באותה טעות. וראה תגובתי הקודמת. הלכות ציבור מחייבת לתת קו ברור בכל הנושאים הציבוריים, לבצר את חומות הדת ולא לתת דרכים לפירצות חמורות.

  19. כדיברי ר אברום שפירא רה"י מרכז הרב: אני לא מבין מה יש להיסתפק הרבנות הראשית פסקה שאסור ואחרי שמסתיים ההלכה מגיע גהינום {ראש דברך עמ כמדומני תכא}

  20. לענ"ד, יש כמה חששות שלא מספיק מקבלים התייחסות בדיון הזה, החשש מפני הזיהוי של המקומות הוא רק חשש אחד ואיני חושב שהדבר תלוי בזה,
    בזמנינו יש חששות נוספים, יש חשש מפני כניסה למקומות אסורים בהעדר כל שילוט וגדר, וגם לחששות מפני חציצה בטבילה, גדולים מזקני הדור הקודם כתבו שזה מנהג שהיה מקובל בירושלים שלא להכנס כלל להר, הרב משה שטרנבוך כתב ג"כ שיש בזה גדר של מנהג איסור שהתקבל בישראל והוא מחייב,
    אחד החששות היותר גדולים, הוא, שבגלל העולים צריכים לעלות גם שוטרים בלא טבילה כלל, והם אינם עולים אלא ע"מ לאבטח את העולים, ובזה נכשלים גם בלפני עור וגם בביטול מצות "וישלחו מן המחנה", תמהני שהעולים מעלימים עין מנקודה זו,

  21. לא לחינם יותר ויותר רבנים מכל החוגים, מתחילים לתמוך ולעודד את העלייה להר הבית. כי חשיבות השלטון בהר הבית מהווה מצוה של כיבוש המקום, שכבר דוד המלך ננזף על כך שהוא השאיר שם את ארוונה היהודי, ובוודאי שאנו רוצים שייכנסו לשם שוטרים. והטענות על חששות לחציצות ועוד, יכולות להיות נגד כל איש ואשה המתחתנים. וברור שאין כל ממש בחששות אלו. גם "מנהג" לא להיכנס – היה מסוכן להיכנס ולרוב ממילא לא הרשו, אז לא שייך להתייחס לזה כמנהג. ובזמן שאפשר היה להיכנס יש עדויות רבות שנהגו להיכנס – כמו שכותב המאירי בשבועות שהמנהג פשוט להיכנס. וככל שהדיון יהיה אמיתי ולגופו של עניין דברים יוכלו להתברר יותר. אבל נראה, שהרבנים המומחים בנושא מתעמקים בדבר ומתמודדים עם כל השאלות, ומורים לתלמידים לעלות; ואילו רבים מהמתנגדים מצטטים איסורים בשם רבותיהם, משמיצים את העולים כאילו הם כביכול עוברים על איסורים – אבל הם אינם נמצאים בעומק הסוגיות, ודווקא הרבנים העולים הם ברי הסמכא בתחום.

  22. יש כאן שאלה עקרונית, שבאה לידי ביטוי מאוד בולט בדימוי שכתבת לדין אשה נדה, אתה משוכנע שמוטל עליך להביא את הגאולה, וכל מה שנראה בעיניך ככלי חשוב פוליטי לקידום הענין, מתיר להכנס לחששות ולאיסורים גמורים [השוטרים באופן מובהק לא טובלים, וכן רוב העולים, זה לא יעזור שכמה בני תורה טובלים, על כל אחד שטובל 20 לא טובלים!]. אנחנו מאמינים שהקב"ה מסתדר גם בלי העזרה שלנו, ועלינו מוטל לעשות את המוטל עלינו. יש לנו הרבה מאוד תפקידים ואם נתמקד בהם, הכל יהיה הרבה יותר טוב ברוח ובגשם.

  23. עולה מתגובת הרב ווינד וממחבר המאמר שבחר בעילום שמו שהוא מזלזל בקביעות ברבנים שמתירים ועל כן אינו ראוי להתייחסות. כבר הרב טיקוצ'ינסקי זצ"ל בחלק ה' של עיר הקודש והמקדש חישב את הגבולות המותרים והאסורים ובעקבותיו מרן הרב שלמה גורן זצ"ל מדד בפועל ממש בהיותו רב ראשי לצה"ל את ההר לפרטיו ואין מי שיותר ידען בתחום זה מהם ועל כן אין לנו אלא פסקיהם שישנם מקומות בהר שמותרים בכניסה לאחר טבילה כדין. מה עוד שישנם מאות רבנים כמו הרב יצחק לוי, מדן, אלבוים, רבינוביץ, שעולים ואין ידענים מהם בתחום זה כיום. כך שראוי להיות קצת יותר ענוותם בעת שעונים להלכה למעשה

  24. שתי שגיאות לפי דעתי בדבריך: 1. אין חולק שיש מקומות מסוימים בהר שמותרים מן הדין בעלייה, ממילא כל דיון של הרב טיקוצינסקי וכדומה לגבי אותם מקומות לגיטימי, אך עד עלייה בפועל הדרך רחוקה, יש הרבה דברים שאנחנו מוכנים לדון בהם להלכה אך למעשה נמנעים מכל חשש מכשול, לא משעתי מעולם שהרב טיקוצינסקי זצ"ל עלה להר. בנוגע לשאר הרבנים שהזכרת, כבודו של כל אחד במקומו ואינני מזלזל חלילה בשום אדם בעולם, רק ציינתי את העובדה שרוב ככל גדולי הפסיקה בכל המאה שנים האחרונות, והדבר כולל את כל ראשי הרבנות הראשית לישראל, ובראשם הראי"ה קוק זצ"ל, לחמו קשות נגד העלייה להר. מועצת הרבנות הראשית לדורותיה פירסמה אזהרות בענין. ביהדות תמיד ידענו שיש את גדולי הפסוקים שהתקבלו על ת"ח שבדור ויש רבנים מקומיים שכבודם במקומם מונח. כשאנחנו מדברים על רבנים כמו הראי"ה קוק הגר"ע יוסף, הגר"מ אליהו הגר"א שפירא, הגר"י ישראלי, הגרי"ש אלישיב, הגרש"ז אויערבך הגר"מ פיינשטין, ועוד רבים בסדר גודל זה, אז אדם שמבכר להמנע מלהשמע לפסיקתם ועולה, שיבדוק בעצמו אם רגשותיו הלאומיים לא גוברים על הנהגותיו הרגילות בעניני הלכה בנושאים שונים, ודי למבין. לא יתכן שאדם ינהג בנושא זה בשונה מהנהגותיו ותפיסת עולמו לגבי הלכות שבת… בפרט שאין כל חיוב שמחייב אותו לעלות להר…
    2. חובה לדעת, שאדם שעולה אחרי טבילה, גורם במזיד וביודעין לחיילי צה"ל ואחרים ושאר תיירים לעלות להר בלי טבילה, ובלי הקפדה על המקום המדוייק שהזכרת, והוא עובר בלפני עיור לא תתן מכשול, ומחלל את קדושת המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, בזדון לב, שוב מתוך רגשות לאומיים שאינם דתיים.

  25. א. בוודאי שלא שמעת מעולם שהרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי עלה להר הבית וגם אני לא שמעתי על כך, מכיוון שכנראה שלא שמעת מעולם שהרב טיקוצ'ינסקי נפטר בשנת תשט"ו (1955) כשלא הכותל ולא הר הבית היו בידינו וגם אם היה רוצה לא היה יכול להגיע להר בית קודשינו, לא לפני קום המדינה ולא לאחר מכן. אבל מאז השתנו כמה דברים ומדינת ישראל שיחררה את הכותל והר הבית (מקווה שעל זה כן שמעת.) ועל כן דבריו נעשו רלוונטיים מאין כמותם והגיע הזמן שתלמידיו יוכלו לבצע את פסיקתו.
    ב. האמירה שהרב קוק זצ"ל לחם נגד העליה למקומות המותרים בהר הבית בקדושה ובטהרה לאחר טבילה כדין, היא שקר מוחלט שהרי אין באף מקום בפסקיו איסור לעשות כן. והמעלילים עליו עלילות זדון שכאלה ומעוותים את דברין, גדול חטאם ועצום עונשם. גדול עונשו של מוציא שם רע ועוד על גדול בישראל.
    ג. אדם שמבכר שלא לשמוע בקול הרב עובדיה יוסף ויתר חברי הרבנות הראשית עושה זאת לא רק בעקבות רגשות לאומיים (שהם רגשות מופלאים וחיוביים) אלא בעיקר כי רבותיו בקהילה ובישיבה אמרו לו שזה חיוב לעלות להר הבית: "לשכנו תדרשו ובאת שמה". אז להפוך את הציות לרבנים המחייבים עליה למקומות המותרים בהר הבית בקדושה ובטהרה לאחר טבילה כדין לחוכא ואיטלולא ולזלזל בהם כאילו עושים זאת מחמת רגשות לאומיים גרידא הרי זה הוצאת שם רע מאין כמותה שמצטרפת להוצאת שם רע הקודמת שציינתי בסעיף ב'.
    ד. האמירה שאדם שעולה גורם לחיילי צה"ל לעלות ללא טבילה היא מופרכת מכיוון שלצורך מצוות כיבוש מותר לחייל צה"ל לעלות גם לקודש הקדשים עצמו. בנוסף, אין אנו אחראים לשאלה האם אדם שלא טבל כדין יעלה בעקבותינו למקומות האסורים כפי שאין החרדים נרתעים לקיים הפגנות נגד מחללי שבת גם כשידוע להם שבעקבות זאת המשטרה תחלל שבת במאסה אדירה וכפי שאין אדם נרתע להתחתן ולשמור טהרת המשפחה גם אם ידוע לו שבעקבותיו מי שאינו שומר תורה ומצוות יתחתן ולא ישמור טהרת המשפחה.

  26. 1. חוזר שוב שההלכה בענין זה ברורה וזה מה שכתב, אבל פרקטית זה לא נכון וכפי שהסברתי, ממילא מה שכתב אינו רלוונטי למעשה, ואין צורך בכל הציניות המיותר, רק לקרוא מה שכותבים.
    2. הוא הוציא מינשר כזה בשם הרבנות הראשית, צר לי שאינני יכול לתת לך העתק, אבל ראיתי אותו בעיני.
    3. הסברתי שכל העולים, כאשר השאלה נוגעת לתפילין או שבת, תהיה להם התחשבות מירבית בכל אותם פוסקים שכאן הם מבטלים דבריהם בשאט נפש.
    4. לפחות תבין שזה חידוש מה שאתה אומר שכאשר אתה עולה יש מצות כיבוש שמחייבת את החייל לעלות… ראשית כבר כבשנו, שנית לרוב הפוסקים מצות כיבוש אינה נוהגת בזמנינו שאין לנו מלך ונביא ואין רוב יושביה עליה, אלא רק מצות ישיבה [וגם בזה יש מחלוקת הפוסקים], הדוגמאות שהבאת לא הבנתי את הקשרן.

  27. 1. ההלכה בעניין זה ברורה מאוד למי שלמד את הנושא ובייחוד למי שלמד את הנושא אצל רבנים שזה תחום התמחותם. אכן ההלכה אינה ברורה למי שרק ראה פשקווילים וחוברות שטנה פה ושם. יש מחלוקת בין גדולי ישראל בעניין זה ולא נכון לבטל דברי אחד מפני השני. כל אחד צריך גם ללמוד את ההלכה לעומק וגם לשמוע בקול מרא דשמעתתא בעניין זה. ומרא דשמעתתא בעניין זה הוא מי שהתמקצע הנושא הספציפי הזה ולמד אותו לעומקו. בהחלט נכון לומר כך על הרבנים הגאונים טיקוצ'נסקי וגורן זצ"ל שלקחו את הפרוייקט הזה כפרוייקט חיים וחקרו אותו לעומקו דבר שאיש לא עשה לפניהם ומעטים אחריהם. אז לבוא ולומר שמפעל החיים של הרב טיקוצ'ינסקי והרב גורן שהוא "פרקטית אינו נכון"? הרי כל מה שעשו כל חייהם הוא לדחוף להגשמת חלומם. על סמך מה? מניין היהירות כך לבטל את דבריהם הלכה למעשה? איך ניתן לקבוע שבכדי "למנוע מכשול" צריך לבטל מצווה? הנשמע כדבר הזה?
    מלבד זאת מנהג בציבוריות החרדית לסלף דבריהם של גדולי ישראל בעניין הר הבית ולשקר "למען התורה". ובכן, לא הראי"ה קוק ז"ל ולא הרב שאול ישראלי זצ"ל ולא הרב משה פיינשטיין זצ"ל כתבו באחד מפסקיהם לאסור עליה למקומות המותרים בהר הבית לאחר טבילה כדין. מניין לך העוז להפריח איסורים שלא היו ולא נבראו בשמם? אמרו לי חתניו של הרב פיינשטיין זצ"ל: הרבנים שבתי רפפורט שליט"א והרב פרופ' משה דוד טנדלר שליט"א שמעולם לא התבטא הרב משה פיינשטיין זצ"ל נגד העליה להר ואכן חתניו עולים לשם בקביעות.
    2. האם בנושא תפילין, בשר וחלב, טהרת המשפחה, היית פוסק הלכה על פי פשקוויל? כרוז? מנשר? כל מה שיש לך לומר על הרב קוק שפעם ראית מנשר שלו לגבי עליה? כולם ראו את המנשר הזה..הוא נכתב לפני קום המדינה מחשש שיהודים חברי המשלחת הציונית שלא טבלו יעלו להר ואו יעלו לעזרה עצמה…מה זה שייך למציאות זמננו בה המוני ישראל כן יירבו עולים בקדושה ובטהרה לאחר טבילה רק למחנה לוויה ולא נכנסים כלל לעזרה? האם כך מותר לסלף את דברי הרב קוק זצ"ל?
    3. האמירה שלך לגבי כך שבנושא הר הבית "הם דוחים את דברי אותם רבנים בשאט נפש" מעוררת בי שאט נפש. מה פירוש "עוברים בשאט נפש"? אם ננפה מתוך מסכת השקרים את אלה שבאמת חשבו שאסור לעלות הרי שיש מחלוקת הלכתית מולם של גאוני עולם שחושבים שצריך לעלות וכיצד ניתן לומר שלסמוך על רבך זה זילזול "בשאט נפש" בחולקים? האם לפסוק כרמב"ם מול הראב"ד זה "שאט נפש" בראב"ד?
    4. לגבי מצוות כיבוש עיין בפאת השולחן (בית ישראל א' ס"ק י"ד), באבני נזר (יו"ד תנ"ד) ובגר"א (יו"ד רס"ז, ס"ק קסא) שפסקו כרמב"ן ודלא כמגילת אסתר שגם בימנו יש מצוות כיבוש הארץ. לגבי אמירתך ש"כבר כבשנו" הרי שזו טעות חמורה כי לא די בכיבוש חד פעמי אלא בכיבוש תמידי מפני בני העוולה הערבים שמגבירים אחיזתם בהר מדי יום וזוממים להשתלט עליו לחלוטין. יוצא שדוורא העליה של היהודים היא זו שמחזקת את אחיזתנו בהר. אין מדובר רק ב"רגשות לאומיים" (כלשונך המזלזלת) בריאים ונכוחים אלא קיום תמידי של מצוות כיבוש הארץ. ואסיים בציטוט דברי הרב ליאור שליט"א בגליון "אסיף" בנוגע להאשמה שגויה זו שהעולים להר גורמים לחיילי צה"ל להיכנס לקומות האסורים וללא טבילה: " יש הטוענים שאם העלייה להר הבית תיעשה פשוטה ורווחת בציבור, אזי עלולים לעלות להר גם אנשים שלא טבלו כהלכה, ומתוך כך הם עלולים להתחייב כרת, וכן הם לא יעלו להר בכובד הראש הראוי. על טענה זו יש להשיב תחילה, שחשש הכרת הריהו שייך רק בכניסה למקום שכינה – האסורה גם לאחר הטבילה, ולא על כך אנו מדברים. שנית, הרי בפועל הר הבית פתוח למבקרים, גם עכשיו ואין ביכולתנו לקבוע מי ייכנס ומי לא, וכך נכנסים גם כיום תיירים ומבקרים שאינם שומרי מצוות, ואלה אינם שואלים אותנו כלל האם לעלות וכיצד לעלות. הציבור שביכולתנו להשפיע עליו בעניין העלייה, הוא בני התורה, המקפידים על קלה כבחמורה, שכמובן ילמדו את כל הדינים לפני העלייה, יעלו על פי ההלכה וייכנסו רק למקומות המותרים וזאת ראוי וצריך לעודד"

  28. 1. שים לב שאתה מכניס לפי מילים שלא אמרתי ומתקיף… ברור שיש מקומות שמותר לעלות אליהם! כל השאלה האם בפועל ניתן לסמוך על הבירור המעשי שעשו ולעלות בפועל, וכן האם מותר לגרום לכך שאנשים אחרים יעלו שלא כדין, ורק מחמת כן אסרו רוב פוסקי זמנינו את העליה להר הבית, לא משום שסברו שלכל מקום אסור לעלות… שים לב שאתה מאשים אותי בפסיקה על פי פשקווילים בעוד שמה שכתוב באגרות משה אתה משמיט, שם הוא אסור לעלות ודן אפילו לגבי הכותל עצמו אם אנחנו מספיק בקיאים, ומה אתה מביא סיפורים…
    2. שים לב לפרשנות שלך! הרב קוק אסר לעלות! נכון שהוא כתב זאת לפני קום המדינה, כי מה לעשות הוא נפטר בתרצ"ה… הוא לא שלח לנו מכתבים משמים… אבל זה אומר שעכשיו היה מורה אחרת? מהיכי תיתי???
    3. דיברתי על כך שבכל נושא אחר כאשר כל גדולי הפסיקה עומדים מצד אחד, אף אחד לא היה נכנס לחששות אלו… ובעיני זה אכן שאט נפש.
    4. אני חוזר ואומר שאתה מערבב בין מצות כיבוש הארץ למצות ישוב הארץ! ישוב הארץ נוהג בזמנינו לפוסקים שהזכרת אבל לא מצות כיבושה.

  29. נראה לי שאינך יודע על מה אתה סח. אעתיק לכאן את דברי האגרות משה באורח חיים חלק ב סימן קי"ג: ומה שתירצת מה שהקשה בספר אומר השכחה מה שבטור וש"ע לא הוזכר הדין דאסור לרקוק בזה"ז בהר הבית, משום שלא יצוייר למעשה דאסור ליכנס טמאי מתים לשם וכולנו טמאי מתים, הנה הא יש מקום בהר הבית שמותרין טמאי מתים ליכנס לשם אף מדרבנן שהוא עד החיל שהיה לפנים מהסורג. ולמה דאיתא ברמב"ם פ"ה מביה"ב ה"ג שהסורג היה מקיף סביב אפשר גם החיל היה סביב ובתי"ט מדות פ"ב מ"ג מפורש כן בשם הראבי"ה, הרי מותר מכל צד אף במערבי ליכנס טמאי מתים עד הסורג שהיה רוחב איזה אמות, ולא מצאתי השיעור, ולפי' הרא"ש במדות שם שהסורג היה רק לצד המזרח מצפון לדרום אפשר גם החיל היה רק שם, וא"כ אפשר שבצדדים האחרים אחר העשר אמות של החיל אחורי העזרת נשים וכן מצד מערב היה מותר לטמאי מתים. ומשאר טומאות הא אפשר לטבול, ואם יחוש לזיבה יספור שבעה נקיים ויטבול במים חיים ויעריב שמשו, ואף שהוא מחוסר כפרה הא מותר מחו"כ אף בעזרת נשים וכ"ש בשאר הר הבית כדאיתא ברמב"ם פ"ג מביה"מ ה"ה. ונמצא שנוגע הדין שאסור לרקוק באותו המקום מהר הבית שמותרין טמאי מתים ליכנס ומקשה שפיר.

    ואולי אינו ברור כ"כ איזה כותל היא אם היה קבלה ברורה שהוא כותל מערבי של הר הבית או כותל העזרה שאחורי בית הכפורת שלכן אסור לשם טמאי מתים כתירוצך וגם אפשר שהוא כותל התא שאף להרא"ש אסור. וכמדומני שבס' שאילת דוד להגאון ר"ד מקרלין מסתפק בהכותל איזה הוא. ואולי זהו טעם הגאון רי"ז מבריסק זצ"ל שאמרו עליו שלא הלך אל כותל המערבי מחשש טומאה. אבל אני תמה כי מקום שמתפללין שם הוא ודאי קבלה מדורות רבותינו הראשונים שמותר לילך לשם ואיך שייך לחלוק עליהם. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין"
    כלומר שגם לדעת הרב משה פיינשטיי יש מקומות בהר המותרים בכניסה ואינו מעלה כלל את החשש התמוה לא לעלות להר פן ייכשלו אחרים בעליה שלא כדין…
    בקיצור אתה מייחס לרב פיינשטיין דברים שלא אמר וזה חסר יושרה לחלוטין.
    שאלתי הבוקר שוב את מו"ר הרב שבתי רפפורט, חתנו של רבי משה פיינשטיין זצ"ל והוא אמר לי שהוא שאל את חותנו מה הדין בעליה להר הבית והרב השיב ש"זו מחלוקת"..וחוץ מזה לא כתב כלום נגד העולים בקדושה ובטהרה.
    2. איך אתה חוזר שוב על השקר ש"הרב קוק אסר לעלות"? האם יש לך אסמכתא לכך מפסקיו (לא מפשקוויל לא רלוונטי..בו גם כן אין התייחסות הלכתית לעולים בטהרה למחנה לוויה)? האם כשחוזרים על שקר שוב ושוב הוא נעשה אמת?
    ג. לגבי מצוות כיבוש הרי שלרמב"ן אין לחלק בין מצוות יישוב הארץ למצוות כיבוש הארץ וכך גם פסק הרב אליעזר מלמד ועוד אחרים בספרו פניני הלכה: "צוות ישוב הארץ מורכבת משני חלקים: מצווה כללית ומצווה פרטית. המצווה הכללית מוטלת על כלל ישראל, ועניינה: כיבוש הארץ ויישובה על ידי עם ישראל. המצווה הפרטית מחייבת כל יחיד ויחיד מישראל לגור בארץ ולהשתתף בישובה. תחילה נעסוק בחלק הראשון, היינו במצווה המוטלת על כלל האומה, לכבוש את הארץ, לשלוט בה ולהתיישב בה. וכך כתב הרמב"ן (השמטות לספר המצוות מצווה ד): "נצטווינו לרשת את הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה, וזהו שנאמר (במדבר לג, נג-נד): וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ…"

    כשנדייק בדבריו נמצא, שישנם שני צדדים במצווה הכללית של ישוב הארץ. האחד שהארץ תהיה תחת שלטון ישראל ולא תחת שלטון זר. אולם בכיבוש הארץ המצווה עדיין לא נשלמת, וצריך להוסיף את הצד השני, שהוא ליישב את כל הארץ בפועל, באופן שלא תישאר שממה. וברור שאין די בהתיישבות עירונית ובבניית בתים בלבד, הואיל וכך יישארו בארץ חלקים שוממים, אלא המצווה היא להפריח את כל שיממות הארץ, באופן שברכתם של המקומות תתגלה באופן המיטבי".

  30. 1. או שאתה לא קורא מה שכתבתי כבר שלוש פעמים או שאתה פשוט נעול על דבריך בלי אפשרות לשמוע אפילו… וכי יש חולק על כך שיש מקומות שמותר לעלות???????????????? הרי אלו דברי הכי פשוטים וידועים בעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מקווה שהסימונים האלו יעזרו כדי שלא תחזור להאשים אותי בבורות זו….. אבל קרא מה שכתב הגר"מ פיינשטין, שאפילו לגבי הכותל המערבי אילולי שיש לנו מסורת מאוד ברורה היינו חוששים שאולי אנחנו טועים בבירור המיקום!!!!! כלומר שבהר הבית שאין לנו סמורת זו, יש לחשוש ואסור לעלות. אם זה לא דבר פשוט אינני יודע דבר פשוט מה הוא!!!!! [הסימני קריאה נועדו כדי לעצור אותך שתקרא פעם אחת מה שכתבתי…
    2. לא הבנתי, הרי גם אתה מודה שכך כתב ופירסם, למה אתה קורא לכך סתם פשאקוויל, רק שאתה החלטת שאם היה חי היום היה כותב אחרת… נו נו…
    3. לא זכור לי שכתבתי מילה אחת אחרת בדעתם של הרב ליאור והרב מלמד, דעתם ידועה לי, הזכרתי פוסקי הלכה אחרים ולגביהם אני עומד בדברי. ובנוגע לציטוטים אלו אתה מזכיר לי מעשה מלפני כמה שנים, פנה אלי היודי לשאול על מכונת גילוח מסוימת והוא אמר כך: אני יודע שהרב אלישיב אמר שאם לוחצים בגילוח זה דאורייתא, אני גם יודע שהרב אויערבך אמר שהוא לא מוכן לבדוק מכונות כי קשה לדעת, אבל שמעתי שהרב שיינברג התיר. אמרתי: תגיד לי אם הייתי בא אליך עם עוף כזה, שהרב אלישיב וכו', היית אוכל אותו?! אז למה בגילוח אתה משנה את אמות המידה ההלכתיים שלך? שאלה זו אני מפנה גם אליך לאור כל האמור. אגב זו שאלה רטורית לגמרי…

  31. א. נראה שאתה עצמך לא קורא. לא אותי ולא את דברי הרב פיינשטיין. הרב פיינשטיין רק אומר שלגבי החוששים מהגעה לכותל אז אין ממה לחשוש כי יש לנו מסורת ולא מציין כלל שלגבי המיקומים בהר הבית אין לנו מסורת. למעשה משמע מדבריו שבמקומות המותרים וידועים מותר ליכנס אף מדרבנן אולם תשובה זו נוגעת רק לקושיית השואל לגבי רקיקה בהר הבית ואינה מתייחסת כלל לכל השאלות שהעלית.
    ב. לגבי הרב קוק, אם היתה לו טענה נגד עליה לאחר טבילה למקומות המותרים היה מציין זאת בפסקיו והעובדה שלא עשה כן מוכיחה שאין בעלילה זו ממש. אחזור שוב: הכרוז נגד העולים להר מתייחס לעולים שלא בקדושה ובטהרה ואינו מייחס כלל למציאות העכשווית בו אלפי יהודים עולים לאחר טבילה כדין בעצת רבותיהם.
    ג. לגבי העוף של הרב אלישיב, אם הייתי יודע שהרב אלישיב אוסר והרב מדן מתיר אז ברור שהייתי אוכל כי מורי ורבי הרב מדן מתיר. מה השאלה בכלל? הוא מורי ורבי הישיר ואני הולך לפי פסיקתו. השאלות שלך והצגת הדברים כאילו עלינו ללכת לפי גליה כזו או אחרת של רבנים "גדויילים" מול "פחות גדויילים" היא פוליטית, לא נכונה עובדית וחסרת יושרה. היא נעוצה בהערכה של המגזר שלך לגבי רבנים מסויימים ואין לה כל אחיזה בקרקע ההלכה. מאחל לכם הרבה יותר יושרה בלימוד התורה…

  32. יישר כח על הדברים, נראה שפחות או יותר הענין מוצה והובן. כך או כך ובלבד שיכוון ליבו לאבינו שבשמים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל