בכל מקוס שכתבתי שו"ע כוונתי הוא לשו"ע אדמור הזקן (הרב)
בשו"ע סימן קב סעיף ד כתב "אבל בצידיהם מותר לעבור ולעמוד שם ולא ילך להלאה שלא יהיה כנגד פניהם שכל שיוכל לראותו אסור" האם זה קאי רק כנגד פניהם ממש או אפילו לפניהם לצדדים?
ובסעיף ה " אם השלים תפילתו והיה אדם אחר מתפלל אחריו …" אותו השאלה?
והאם הזוהר שבסעיף ד קאי גם כאן במי שהשלים תפילתו?
ובנוגע לפועל בבתי כניסיאות שיש הרבה אנשים (770) מה לעשות?
(3 האם יכול לברך ברכת מלביש ארומים קודם עלות השחר אם ישן במלבושיו ואחר שהשכים החליף בגדיו?
או הלך למקוה ולבש אותו הבגדים?
4) אם הלך למקוה האם יכול לברך ברכת ציצית?
אם בירך ברכות שלא נתחייב (בין ישן ובין היה ניעור כל הלילה) בהן קודם עלות השחר האם בירך לבטלה וצריך לברך אחר עלות השחר שנית?
5) ומה הדין אם לא ישן והלך למקוה או החליף בגדיו?
6) האם יש מקור שכל אחד יעשה קידוש לעצמו?(לכאורה בשו"ע סי' ריג כתב להיפך?)
7) בשבת, אם אוכל לחמניא (ואוכל כולו) האם (ענין) צריך לחתוך בסכין חתיכה? (בשו"ע כתב "מצוה לבצוע פרוסה גדולה שתספיק לו לכל הסעודה?)
8) בפסקי תשובות (חלק שלישי מסי' רמב עד סי' ש)(אינו בפני אבל לפי מה שאני זוכר) כתב שאם אין לו אלא פלאסטיק יכוון ג"כ על החלה. האם מועיל אם שומע קידוש מאחר והוא מכוון אבל המקדש אינו מכוון?
10)אם אומר אדם "עשה פלוני כך וכך" האם זהו רכילות?
בשו"ע סימן קנו סעיף יא כתב "ואם נאמרו דברים אלו בפני שלשה …אין בו משום לשון הרע" האם יש משום רכילות?
ואם כן האם מותר כלל לומר שאדם עשה איזה דבר?
13)האם מותר לישב כנגד אשה ברכבת (הכסאות הם שורות בשני הצדדים כמו אוירון אבל אינם כולם מול כיון אחת אלא האחור מחובר והם זה כנגד זה והם סמוכים מאד זה לזה (הרגלים של אדם אחד הם בערך ריחוק אמה מהאדם כנגדו))?
ואם יש מרחק גדול (כמו מעטרא בנוי יארק שיש שורות על הצדדים מול האמצע וכמה זמנים יש אנשים שעומדים באמצע)?
14) בסי' ק"ט כתב שצריך להמתון להתפלל שמו"ע עד אחר מודים, ומוסיף בסוגריים "(וכן בכל מקום שהציבור כורעים ימשתחוים כגון עלינו)"
ב) בבית הכנסת שיש הרבה אנשים שאין כורעים ומשתחוים (כיון שאינם אוחזים במנין (הם באו מאוחר או שמתפללים במתינות) ואין יודעים ההלכה האם נראה ככופר והאם צריך להמתין?
) בפסקי תשובות כתב "|ודבר שרגילים תמיד לטלטלו ביד אחת והוא נוטלו בשתי ידיים גם זה בכלל טלטול בגופו וכלאח"י וכל שכן כשמטלטלים שני בני אדם וכל אחד היה יכול לטלטלו לבדו (ובהערה 33 " תוס' שבת בהקדמתו לסי' ש"ח ובשו"ת אז נדברו ח"ה סי' כ"ה וכן בס' שלמי יהודא בפתיחה סק"ל בשם הגריש"א חולקים ע"ז וכותבים שאין זה למעשה ואפי' לצורך גדול מכמה ראיות וגם הפוסקים השמיטו פסק זה של התוס' שבת")
האם זה נכון (לאדמור הזקן)?
18)האם שאמפו מוקצה? ואיזה סוג מוקצה?
19) האם מותר ליקח כמה צלחות וכוסות ולסדר השולחן ולהחזיר הנותרות או ליתן כולם על השולחן (ואין צריך לכולם) או צריך ליקח רק מה שצריך?
תשובה:
שלום רב
מחמת ריבוי השאלות נענה בקצרה ממש.
1. בענין זה נחלקו המג"א וא"ר, ומלשון שו"ע הרב נראה קצת שמחמיר. בכל מקרה במשנ"ב כתב שאין להקל אלא בשעת הדחק.
2. היינו הך.
3. אפשר לברך ראה כאן.
4. ספק, ואין לברך.
5. מלביש ערומים כן ציצית לא.
6. לא.
7. במשנה ברורה כתב שבלחמניות קטנות לא צריך.
8. לא מועיל.
10. זה לשון הרע. לא רכילות.
11. מותר.
12. אפשר לספר דברים טובים…
13. מותר, אלא אם כן הוא מסתכל בה.
14. ההלכה לא משתנה בגלל אלו שאינם יודעים.
15. לא ידועה לי דעתו בענין.
18. שמפו איננו מוקצה.
19. כלי אכילה מותר לטלטל שלא לצורך כיון שהם משמשים תמיד.
