) אם באמצע פסוקי דזמרא נגע בצואת האף או האוזן האם צריך ליטול ידיו מיד או יכול להמתין עד לפני שמונה עשרע(לדוגמה אדם שיש לו רגילות לנגוע בהם הרבה?(ראה שו"ע סי' קכח ס"כז "ואחר שירדו יזהרו שלא יגעו במנעליהם המטונפים ואם נגעו יטלו ידיהם לתפלה שיתפללו אח"כ" האם זה קאי על אין כאלוקינו או מנחה או אם נשאו כפיהם בתפילת שחרית וצריך ליטול ידיו למוסף?)
21) בזמננו מתי יכול לברך שהחיינו על פרי?
22)האם יש ענין להשתחוה למזרח דוקה בואנחני כורעים ובמודים?
23)מה שנאמר בסידור קהת עם הנהגות שבאשמנו ישחה מעט האם זה נכון?
24)האם האיסור לומר "ימתין בצד ע"ז פלונית" מובא בשו"ע?(בגמרא לא ראיתי בעין משפט נר מצוה שציין לשו"ע רק לרמב"ם)
ואם לאו האם זה אסור?
ואם כן האם מותר לומר "ימתין בצד קלויסטער" –בית ע"ז או רק בע"ז ממש?
25) אם נגמר בקבוק של משקה ורוצה למלאותו במים רק לסעודה זו ואחר כך לזרוק לאשפה האם מותר בלי לטבול במקווה?
ואם הבקבוק הוא של פלאסטיק?
26) האם מותר ללכת בשבת לפני בית אם יודע שהאור ידליק?
וסתם רכוב שאינו יודע?
ומדוע?
27) אם אחד הלוה לחברו דולר אמריקאי במדינה אחרת (שאין דולרים נחשבים כמטבע ההולכת) כשיחזיר החוב האם יכול להחזיר הסכום בשער דשעת ההלואה או כשער של שעת החזרה?
ואם שניהם (המלוה והלוה) גרים באמריקה אלא שהם בישיבה במדינה אחרת (שאין דולרים נחשבים כמטבע ההולכת) וחוזרים לבתיהם איזה פעמים בשנה האם זה משנה
תשובה:
שלום רב
1. לכתחילה כל הזכרת דבר שבקדושה אסורה באופן זה [על צואת האף והאוזן באופן ספציפי נחלקו הדעות אם היא בכלל דבר מטונף כמובא במשנה ברורה בסי' צב, ויש להחמיר לכתחילה], ולענין לימוד תורה וברכות בשונה מתפילת שמונהעשרה, הקילו שדי לנקות את היד במידי דמנקי, כמו מטלית וכדומה. ראה משנה ברורה שם ס"ק כט.
2. כל פרי שהוא עונתי ואינו פרי מורכב מברכים עליו שהחיינו בפעם הראשונה לאכילתו. זה שפרי בא ביבוא במשך השנה ממקום אחר, אין בכך כדי לבטל את הברכה.
3. לענין מודים דרבנן הורה הגרש"ז אויערבך לשחות למזרח דוקא כיון שכריעה זו היא מדינא דגמרא, ראה הליכות שלמה פרק כט, לענין עלינו לשבח לא ידוע לי.
4. מנהג העולם תמיד לשחות בעת אמירת וידוי, וכמובא בוידוי של רבי ניסים גאון "בכפיפת קומה".
5. ראה בית יוסף יו"ד סי' קמז בהרחבה. ונראה שגם בית עבודה זרה בכלל האיסור.
6. מנהג העולם להקל בזה בשימוש חד פעמי, ראה כאן, ומכל מקום בבקבוקי פלסטיק שבלאו הכי מעיקר הדין אין בהם חיוב טבילה, בודאי יש להקל.
7. להלכה גם פסיק רישא דלא ניחא ליה אסור, ולכן אם הוא יודע שבמעשיו ידלק האור אסור ללכת שם בשבת.
