לתרומות לחץ כאן

עקירת עץ פרי לצורך בניה / העתקת עץ לקראת שנת שמיטה

שלום רב!
אדם שרוצה לבנות ממ"ד בגינתו, אלא שנטועים שם עצי פרי:
א. האם מותר לעקור את עצי הפרי לצורך הבניה? האם צריך לעקור על ידי גוי או שאפשר גם על ידי ישראל? האם צריך לעקור העץ מן השורש ולנוטעו במקום אחר או שמותר לעוקרו ולזורקו?
ב. משום שאנו סמוכים לשנת השמיטה, ברצוני לדעת אם יש הגבלות מיוחדות בדין הנ"ל משום שנת השמיטה. דהיינו האם מותר לעקור העץ בשנת השמיטה או בימים הסמוכים לתחילת שנת השמיטה? האם מותר לנוטעו מחדש?
אשמח אם תהיה התייחסות לכל האפשרויות הניתנות לעשיה. בתודה מראש!

תשובה:

שלום רב,

א. בענין עקירת עץ פרי לצורך בניה במקום, נחלקו הפוסקים אם הותר משום שזה לא השחתה. לכן אם אתה רוצה לבנות במקום ממ"ד עדיף אכן לעוקרו ע"י גוי.

ב. לגבי האפשרות לנטוע את העץ מחדש, מאחר שאנו סמוכים לשנת שמיטה, מסוף ט"ז אב – כלומר ממחר אסור לנטוע. אולם אם אתה לוקח את העץ יחד עם כל הגוש הנמצא איתו מותר עד ראש השנה.

מקורות:

א. מבואר בב"ק (צא,א) כי אם העץ עצמו שווה יותר מהפרי (כלומר, קורותיו שווים יותר מהפרי שעליו) מותר לעוקרו ולהשתמש בו. ומתוך כך כתב הרא"ש (שם פ"ח סי' טו) כי מותר לעוקרו לצורך בניה בבמקום. וכן כתב הט"ז (יו"ד סי' קטז סק"ו). וכן נראה מדברי החת"ס (יו"ד סי' קב).

אולם בשו"ת משיב דבר (ח"ב סי' נו) כתב: "הנה נסתפק מע"ל אם לסמוך על הוראת הט"ז ביו"ד (סי' קט"ו) שהתיר לקצוץ אילנות שיש בהם פירות כדי לבנות במקומם בית, ובעניי הנני מסכים למע"כ נ"י שיש להזהר מזה, שלא לקוץ משום איזה שווי יותר משווי האילן, דבל"ז שיש הנאה בהשחתה יותר מקיומו כל דבר אסור משום בל תשחית כדמוכח בגמ' (קכ"ט א') דלולי בל תשחית דגופא עדיף היה אסור לשבור כלי משום הנאת הגוף, אלמא דהשחתת האילן דחמיר שהרי יש בזה סכנה וגם התורה החמירה בו שאין מלקות על כל בל תשחית אלא על הקוצץ אילנות כמבואר ברמב"ם הל' מלכים פ"ו והכי מוכח במכות (כ"ב) ולימא משום קוצץ אילנות שלוקה משום ואותו לא תכרות, ולא קאמר משום בל תשחית [וטעמא דמילתא כתבתי בחיבורי העמק דבר במקומו] והיינו שהביא הגמ' להוכיח שיש בקציצת אילנות חומר מדא' רב האי דיקלא דטענו קבא אסור למקציה פי' דבאמת קב תמרים בכל השנה ה"ז כאינו, וכל הנאה וצורך הרי שוה יותר ומכ"מ אסור לא משום שווי האילן אלא משום חומר האיסור, וכל הטעון קב מיקרי עושה פירות, ויש להזהר בו לבטל כל הנאה אשר יש בהשחתת האילן, ורק המפורש בגמ' שרי דהיינו מה שפי' הרמב"ם שם שמזיק אילנות אחרים".

וראה עוד במשנת יוסף (ח"א סי' יז), ובהליכות שדה (גיליון 43 עמוד 7-8) שם הרב הגר"י אפרתי בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל הביא התיר במקרים דומים ע"י גוי.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל