ספק יהודי ספק גוי

שלום רב
אני יהודיה.
בעלי יליד רוסיה לאמא ואבא יהודים. עלה לארץ בגיל 10. הוא נימול ועלה לתורה בגיל בר מצווה.
כאשר עלו לארץ לא היה בידי אמא שלו הניירת הנידרשת להוכיח את יהדותה. בתעודת הלידה שלה כתוב שהיא נולדה יהודיה אך שעלתה לארץ דרשו מימנה תעודת לידה של אמא שלה ז"ל שלא היתה בחיים עוד וכשניפטרה ברוסיה המדינה לקחה מימנה את כל הניירת כולל תעודת הלידה כך שלא היה בידה להשיג את התעודה הנידרשת ובגלל כך לא הכירו בה כיהודיה ודרשו מימנה גיור וכו' ובת.ז ניכתב לה ולשני בניה בסעיף הלאום שהם רוסים. שהכרנו אני ובעלי הינו חילונים. עכשיו שנינו רוצים להתחזק ולעשות תשובה. אז העינין כניראה מורכב.
1. האם חייב בעלי בגיור בכדי שנוכל להמשיך לחיות יחד ולהקים בית יהודי ?
2. האם הוא יכול לשמור שבת או לעינין זה נחשב גר ובכך גוי ששומר שבת חייב מיתה ולכן אם רוצה לשמור שבת הוא צריך לבצע מלאכה שמחללת שבת? אם חייב הוא בחילול שבת אז איך ומתי עליו לעשות זאת?

תודה

תשובה:

שלום רב,

אכן הענין מורכב, אבל לא לגמרי מסובך ובעזרת ה' תתגברו על זה..

1. מאחר שאין הוכחה ליהדותה של הסבתא, פירושו של דבר שאין הוכחה ליהדותה של האמא וממילא גם של בעלך. שהרי ברוסיה הרבה פעמים, היו רושמים את הלאום לפי האב. ואם האב הוא יהודי, זה סיבה שירשמו את הבת כיהודיה, למרות שהאמא יכולה גם להיות רוסיה. דבר שצערינו היה קיים הרבה ברוסיה הקומוניסטית.

2. ממילא לפי ההלכה בעלך אינו יהודי, שהרי אם אין הוכחה ליהודתו, דינו כאינו יהודי מאחר שהגיע ממקום שרובם המוחלט גויים. ועליו לעבור גיור. אולם מאחר שהרושם שלי הוא שאתם רציניים בגיור הכולל בודאי גם שמירת מצוות, אני מקווה שזה יהיה עבורכם הליך מהיר יותר.

3. אולם אם הוא יודע שסבתא שלו היתה יהודיה, (אלא שלאמא שלו לא היו מסמכים על כך) א"כ לכאורה יש לו מקום להחזיק את עצמו כספק יהודי.

4. ספק יהודי ספק גוי, אכן בשבת הוא נמצא בדילמה, מחד הוא חייב לשמור שבת, ומאידך, הוא חייב לחלל שבת. האחרונים דנו בשאלה זו, ונאמרו בה כמה דרכים. אחד הדרכים הוא לעשות בכל שבת מלאכה שהיא פחות משיעור. לדוגמא, איסור כתיבה היא כמובן איסור דאורייתא מל"ט מלאכות. אולם השיעור (מדאורייתא) הוא שתי אותיות. א"כ אם הוא יכתוב אות אחת, כך שלא לא יעבור על איסור דאורייתא של 'כותב' (למרות שאיסור דרבנן יש). אבל די בכך שיחשב לחילול שבת על הצד שהוא גוי, בגלל שבגויים לא נאמרו השיעורים. [כך כתב במנחת חינוך מצווה לב מוסך השבת אות ו].

הרבה הצלחה חיזקו ואימצו!