קשיא לי מהו גדר מצטמק ורע לו (לב"י ולרמ"א בשוע) האם כשרוצה המאכל כגון רוטב הדגים כשרוצה לטבול בו פיתו שאז כשמצטמק ונחסר רע לו וכעין זה כתב השם חדש (דף נח) וכן כתב הברכ"י שקפה מותר להחזיר כי מצטמק ורע לו
או כשאינו רוצה הדבר וכמו שכתב המנחת כהן שמוהל שעל הבשר הוי כיבש וכעוד פוסקים שכל שהרוטב מיעוט הוי כמצטמק ורע לו
או שיש לחלק וערבבתי שני דברים, איני יודע (כמובן שאלתי רק להפוסקים שסוברים כך)
תשובה:
שלום רב
הכלל הוא, שלגבי משקין מרגע גמר הבישול תמיד זה מצטמק ורע לו מחמת שהם נחסרים.
בהצלחה רבה
א. א"כ יוצא שלרמה תמיד מותר להניח סמוך לאש מאכל 100 אחוז לח כגון רוטב דגים וכן לב"י ומדוע כתבו הפוסקים רק מאכל שרובו יבש?
ב. מדוע הפרי מגדים כתב שתלוי מה הרוב? הרי גם אם הרוב לח מותר להחזיר
ג. מדוע השם חדש כתב סברא שכיון שהשומן נוהגים לטבול בו את הפת הוי מצטמק ורע לו משמע רק בגלל שחפץ בו ואם לא אז אסור מדוע?
א. חזרה בדבר לח מותרת רק בדבר חם שהיד סולדת בו או לא נסתלק חומו הראשון, אחרת יש בו איסור בישול דאורייתא להרבה שיטות ולא רק מדרבנן כמו מצטמק ויפה לו.
ב. כנ"ל.
ג. איני מכיר.
מהב"י שיח ומהרמה בשו"ע משמע שדבר לח שמצטמק ורע לו מותר להניח סמוך לאש שיתחמם ולא כתוב שמניח דבר שיד סולדת בו כדי שיתחמם
אם זה במקום שיכול להגיע ליד סולדת אסור.
וז"ל הב"י שיח ה: …למדנו מדבריו שאם מצטמק ורע לו אע"פ שיש בו מרק אין בו משום בישול ומותר ליתן אותו אצל המדורה אפילו במקום שהיס"ב
שם מדובר במאכל מוצק שיש לו רוטב, ולפי שיטת רבינו ירוטחם שסובר שבאופן זה הוא נחשב כדבר יבש ולא כלח.
מה הכוונה נחשב יבש הרי הרוטב שבו מתבשל בפועל וכי יש כאן דין של רוב כ51/49? אם לא שנאמר שהב"י פסק שאם מצטמק אפי בלח אין בישול אחר בישול
אכן כאן אתה נוגע באחת השאלות הבלתי פתורות בדיני בישול בשבת, האשכנזים התחבטו בזה פחות כיון שנהגו על פי דברי המשנה ברורה שלא כדעת רבינו ירוחם, ומחמירים כשיש רוטב, אולם דעת הגר"ע יוסף בהבנת דברי השו"ע היא שהלכה כרבינו ירטוחם, ובדעתו יש כמה שמועות, יש שסבר שרק כשיש רוטב מועט הדין כך, וכך נראה שמוסמך יותר, והיינו שאנשים מתייחסים לכך כמאכל מוצק לגמרי אלא שיש לו מעט רוטב הטפל אליו, כמו עוף עם רוטב וכיוצא בזה, ויש שרצו לומר בשמו שהקובע הוא שמו של המאכל ולא הכמות בפועל, האם יש כאן מרק עוף או עוף ברוטב, ואז אפילו ברוטב מרובה ניתן להקל. נכדו סיפר לי שהגר"ע יוסף הכחיש שמועה זו. סוף דבר ההלכה בזה אינה ברורה ונדמה שאף לנוהגים בזה כדעת הגר"ע יוסף אין להקל אלא ברוטב מועט.
שבוע טוב ויישר כח, השאלה שלי מה ההבנה בב"י שכתב "אע"פ שיש בו מרק" מדוע זה נחשב יבש הרי הרוטב שבו מתבשל בפועל וכי יש כאן דין של רוב כ51/49? או שדעתו שפוסקים כסוברים שאין בישול אחר בישול בלח אם מצטמק ורע לו? (ללא הבנת הגר"ע יוסף) איזה עוד ביאור יש כאן ? אני לא מבין מה הכוונה בדבריו ויהא הביאור אשר יהיה איך העולם מבארים כאן? (ושוב ללא דברי הגר"ע יוסף)
כאשר עיקר התבשיל יבש לדעת רבינו ירוחם אין חשיבות לרוטב ולא מתייחסים לכך שהוא מתבשל. הלכה כאמור לאשכנזים שלא כדבריו.
סליחה על אי הבנתי, השאלה למה לא מתייחסים הרי צריך להיות הגדרה בזה כמו ביטול ברוב (ואז זה גם ב51/49) או כל הגדרה אחרת, וזאת שאלתי לפי איזה הגדרה פסק כך רבינו ירוחם (הרי ר ירוחם פסק לפי איזה כלל מסויים בהלכה ולא פסק סתם שאין מתייחסים ושאלתי מהו הכלל הזה?)
לדעתו כיון שזה טפל למאכל אין לזה חשיבות עצמית. מלאכות שבת ענינן יצירה חדשה – מלאכת מחשבת, כאשר עיקרו של המאכל כבר מבושל אין משמעות של מלאכת מחשבת לאותו רוטב הטפל לו.
תודה רבה!
השאר תגובה