בס"ד,
מוסד רוצה לפטר עובד שעבד שם למעלה משנה ללא עילה צודקת ויתכן שאף ללא שום עילה, רק מפני שהעובד הראשון לא מוצא חן להם, אך גם לשיטתם עושה את העבודה ללא דופי, לא גרם נזק, ואף הביא הרבה תועלת.
יצויין שההוא שרוצה בפיטוריו של העובד אינו מנהל המוסד אלא אחד שהמנהל מתחשב ברצונותיו, למרות שהוא אדם נאיבי ולא ידידותי.
השאלה כזו,
1. האם העובד יכול להתנגד לפיטוריו, ואם כן באילו כלים יכול ומותר לעשות זאת.
2. האם לעובד אחר מותר להיכנס לתפקידו של הראשון, למרות שידוע לו שכניסתו תגרום לפיטורי הראשון.
תשובה:
שלום רב,
1. אם הפיטורין הן מחמת שיקולים לא ענייניים שאין בהם טובת התלמידים, העובד יכול להתנגד ולתבוע את המוסד בבית דין (רבני) על כך. אם מדובר בשיקולים עניינים יש בכך מחלוקת הפוסקים ולא ברור אם ניתן למנוע מהמוסד לפטר, אבל יש סיכוי לכך.
2. אין איסור לעובד אחר להיכנס לעבודה זו, מאחר שבין כך המוסד החליט לפטר את הראשון.
מקורות:
1. לעובד יכולה להיות טענה, שמנהל מוסד – שהוא בעצם גזבר של כספי ציבור – חייב לנהוג לפי שיקולים ענייניים. עיין בחוות דעת סי' קס סק"י כתב שאין טובת הנאה לגבאי צדקה להעדיף פלוני על פני אלמוני.
גם כאשר יש סיבה עניינית, אם אין טענה על העובד, הרי זה תלוי במלוקת הפוסקים אם סתם שכירות פועלים היא לעולם. עיין עלון המשפט גליון 31 עמוד 1. בנוסף לכך יש מקום לכפות על מוסד לנהוג לפנים משורת הדין. עיין שו"ת מהרש"ם ח"ז סי' קצא, שו"ת מנחת יצחק ח"ה סי' קכא, תשובות והנהגות כרך א סי' תט, פד"ר ח"ה עמוד 132, ח"ח עמוד 208 ועוד.
אם המוסד מתוקצב ומחויב לשלם לעובדים כמו בבתי ספר ממלכתיים ומשרד החינוך לא היה רשאי לפטר במקרה זה, יש טעם נוסף למנוע את הפיטורים. עיין כאן.
2. בשו"ת אבני נזר חו"מ סי' יז ובשו"ת נחלה ליהושע סי' כט כתבו שאין איסור 'עני המהפך' על המוכר. בשו"ת מהרש"ל סי' לו ד"ה והנה מאחר כתב שאם יש סבירות שהמעסיק ייקח עובד אחר לאחר סיום תקופת העבודה של העובד הנוכחי, מותר לעובד אחר להציע את עצמו.
בס"ד
תודה על התשובה, אוסיף רק לשאול עוד פרט,
לפי התשובה שניתן לדרוש מהמנהל לנהוג לפי שיקולים ענייניים,
מכיוון שלפי מצב העניינים במקום, את המנהל עצמו יקשה מאוד לתבוע בבית דין רבני,
האם ניתן לכפות [בבית דין] על אותו אחד שהמנהל מתחשב ברצונותיו, אך אינו המחליט, (שיתכן שהינו כן ציית דינא), לא להמליץ למנהל לפטר משיקולים לא ענייניים. או לחזור בו מהמלצותיו ה"לא ענייניות", או שיוכל לטעון שהוא בעצם אינו עושה כלום.
קשה מאוד לתבוע את זה שמתחשבים ברצונו. משום שבית דין אינו יכול להגיד לאדם תגיד שאתה רוצה כך, אם זה שמתחשב ברצונו יודע שהוא רוצה אחרת.
ראיתי בספר על הרב שך שיעץ לר"מ שרצה להכנס לישיבה שפיטרו בה ר"מ וההוא רצה להכנס במקומו, כי משום קפידתו של הראשון לא כדאי לו להכנס לשם, ז"א גם אם על פי ההלכה אין בעיה, אבל משום קפידא יש, ואף אם בין כך יכנס מישהו אחר במקום המפוטר.
תשובה 2 לא הבנתי כי הרי מוזכר בשאלה שאם לא ימצאו אדם אחר לא יפטרו את הראשון, נמצא שאם הנידון הוא כמו בתשובה 1 שזה שלא כדין, אין היתר לסייע לפיטורין שלו, ולמה מותר להכנס לעבוד שם, הרי כל אחד נחשב מסייע לדבר עבירה.
הרב המעיר צודק שכאשר המעסיק רוצה לפטר שלא כדין יש בכך משום מסייע ידי עוברי עבירה. אבל בנידון דידן, הטענות שהועלו לגבי הפיטורין הן שאלות שאמורות להתברר בבית דין. אדם מן הצד אינו יכול לדעת שהפיטורין הן משיקולים לא ענייניים, גם אם העובד טוען כך. ולכן כל עוד שלא התברר בבית דין שאסור לפטר את הראשון, אין איסור מסייע על העובד השני.
השאר תגובה