לתרומות לחץ כאן

לימוד תורה דרך מחשב / שיעור אורך פיאות הזקן / דילוגי אותיות בתורה

שלום לכבוד הרב. יש לי כמה שאלות שונות בהלכה. א' – האם מי שלומד תורה דרך המחשב נחשב לו כמצות עשה דאוריתא של עיתים לתורה והאם יש לו דין שומע כעונה? ב' – האם במכונת תספורת אפשר לגלח את הפאות ואת הזקן במספר (1.5 דהיינו 4.5 מילימטר) ? ג' – ברחמי ה' יש הרבה תשובה בישראל ב"ה וצריך יותר אבל לפעמיים אני נתקל בסרטונים של רבנים ששמו שם תמונות לפעמים להמחשה שאומרים לדוגמה "נוצרים" אז שמים תמונה בתוך המקום הטמא שלהם ושאומרים המוסלמים שמים תמונה של מסגד וכו' האם זה בכלל מותר שיהודי יקלוט תמונה של המקום הטמא של הגוים ? ד' – מה דעת תורה לגבי דילוגי אותיות בתורה וצפנים שנרמזו בתורה הרי הדבר הוא סכנה לפעמיים שמחפשים נתונים והפירושים יכולים להיות שונים? תודה.

תשובה:

שלום רב

א. בלימוד תורה דרך מחשב מקיימים בהחלט מצות לימוד תורה דאורייתא. אי צורך בזה לדין שומע כעונה כיון שמצות תלמוד תורה אינה מתקימת דוקא בדיבור אלא גם בקריאה או בשמיעה, כמבואר בביאור הגר"א בסי' מז.

ב. הגודל הזה הוא גבולי ביותר, וכדאי לשייר יותר. השיעור הוא כדי לכוף שערה לראשה שזה בערך חצי סנטימטר.

ג. אין איסור לראות תמונה של מסגד או נוצרי, אולם אם מלמדים שם דרכי עבודה זרה הדבר אסור משום אל תפנו אל האלילים.

ד. הצפונות בתורה הן בהחלט דבר מרתק המגלה על גדלות התורה ומעט מעומקה, אולם חובה לדעת שכל זה שולי ביותר, והעיקר להאמין בבורא עולם באמונה פשוטה ותמימה ולעסוק בתורה ובמעשים טובים.

מקורות:

ב. בשו"ת תורה לשמה (סימן שפט)-נשאל כמה שיעור אורך פיאות הראש וז"ל-"שאלה-אחד גילח שער ראשו והשאיר הפאות אך מפני סיבה אינו רוצה שיהיו שערות הפאות ארוכין ורוצה לגזוז אותם במספריים כמה שיעור חייב להשאיר מהם? והשיב שמצינו בדין פרה אדומה פסק הרמב"ם ז"ל בה' פרה אדומה פ"א ה"ד וז"ל צריך שישאר המאדים כדי שינטל בזוג שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כאילו אינה לפיכך אם היו בה שתי שערות לבנות או שחורות שאינן נלקטין בזוג הרי זו כשרה ע"ש. כלומר אורך השעה הוא כזה שיכול להתפס על ידי זרועות המספרים. אולם, מצינו שיש שיעור אחר לחומרא והוא שיעור כדי לכוף ראשן לעיקרן והוא מה שפסק הרמב"ם הל' טומאת צרעת (פ"ח הלכה/ו'/) וז"ל-"השער השחור המציל בנתקין אין פחות משתי שערות ואינן מצילות עד שיהיו אורכן כדי לכוף ראשן לעיקרן ע"ש.והנה כאן צריך להחמיר להשאיר שיעור כדי לכוף ראשן לעיקרן וסגי בהכי כפי הדין מיהו ודאי אם יהיו יותר ארוכים עדיף טפי כדי שיהיו ניכרים יותר וזהו נוי שלנו שאנחנו מתנאים במצות השי"ת אלהינו ואלהי אבותינו אשר קדשנו במצותיו והפאות הם עדות לישראל וסימן טוב להם. עכ"ל. "ויש סוברים שהוא בקירוב חצי ס"מ"-בשם הגריש"א שליט"א (ראה בס' לשכנו תדרשו). וראיתי בספר כרם שלמה (ס' קפ"א) מעין  טהור (אות ה ) שכתב שי"א ששעור פאה הוא בכדי לכוף ראשו לעקרו ואם חושש דאולי אין בו כדי לכוף ראשו לעקרו יאמוד בשעור אצבע ובזה בודאי איכא שיעורא כדי  לכוף ע"כ ועוד כתב שם שממשמעות הפוסקים היא דלא אסור אלא כשמעבירו קרוב לבשר

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. שלום לרב היקר ,
    ברצוני לוודא איתך האם שיעור כדי לכוף הינו חומרה ומידת חסידות ?
    הבן איש חי זצ"ל דיבר על שיעור זה אך הרא"ש במסכת נזיר ביאר שמספרים כעין תער זה סמוך לבשר .. ועוד שהרמב"ם דיבר על תער ממש וכך פסק .
    אם כך קצת קשה להשוות כעין תער למילה נרדפת ללכוף ראשן לעיקרן.
    היום הרבה מדברים על מידות במ"מ אך מחמת זה שיש הרבה דעות נחלשה דעתי מה הדין ועוד שבכלל נפסק שהאיסור הוא בתער ממש .
    אם כך האם שיעור כדי לכוף זה מידת חסידות ..ולהלכה כדי לצאת ידי חובה של "יש לחוש למספרים כעין תער" מספיק אפילו אורך שיהיה כדי אחיזה מינימלי..
    תודה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל